אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
קישורים
פליירים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

טיול 12 של ארגון הרוקדים לרחוב הנביאים בירושליםידיד נפש 22.9.11 
טיול 12 של ארגון הרוקדים היה טיול לילי באחד האזורים המעניינים של ירושלים: רחוב הנביאים ומגרש הרוסים. האזור הינו ייחודי והיה פעם בעל צביון בינלאומי. היה זה אזור מגוריה של האליטה הירושלמית ונקרא גם רחוב הדוקטורים והקונסולים. הוא היה עד לפרשיות מעניינות, אהבות סוערות ויצירות אדריכלות מיוחדות. (בתיאור משולבים קטעים ותמונות מתוך ויקיפדיה).

פתחנו את הטיול בביקור בחצר סרגיי המאכלסת היום את החברה להגנת הטבע ומשרד החקלאות. קשה היה לנחש איזו שכיית חמדה מסתתרת מאחורי הקיר האפרורי והשומר בכניסה. לעינינו נגלה גן מקסים מוקף מבנים מאמצע המאה התשע עשרה שבנו רוסים שהגיעו ארצה ביוזמתו ובמימונו של הצאר אלכסנדר השני. קישור

חצר סרגיי נקראה על שם הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ', בנו של אלכסנדר השני. סרגיי, שהיה דודו של הצאר ניקולאי ויורש העצר שלו, ביקר בירושלים ב-1888. החצר נבנתה בשנת 1892 מחוץ למגרש הרוסים, בסמוך לפתחו הצפון-מערבי, עקב מחסור במקום בתוך המגרש. המבנה כלל 16 חדרי אירוח, מהם שמונה מפוארים ביותר וכלל אפילו אורווה ומוסך. בראשית המאה ה-20 נוספו למבנה מגדלים פנימיים יפים ששימשו כחדרי שירותים. שמענו את סיפורם של הבונים ועל ההתנקשות בחייהם.

שמענו שמדינת ישראל שירשה את מוסדות השלטון הבריטי שבמגרש הרוסים נדרשה לשלם לברית המועצות עבור הנכסים שבמגרש הרוסים. ב-1964 נחתמה לבסוף עסקה, על פיה ישראל תשלם סכום עתק של שלושה מיליון וחצי לירות לברית המועצות בעבור נכסי מגרש הרוסים. מדינת ישראל התקשתה לגייס את הסכום העצום, ובמהרה הושגה פשרה: שני מיליון לירות ישולמו בכסף, ואילו מיליון וחצי נוספים ישולמו בתפוזים. בראשית שנות ה-70, זמן קצר לאחר מימוש "עסקת התפוזים", נתבעה מדינת ישראל לשלם שוב את שווי הנכסים במגרש הרוסים, הפעם ל"כנסייה הלבנה", בה חברים יורשיו הרוחניים של הצאר. אחרי הביקור בחצר סרגיי ערכנו ביקור קצר בבית טיכו. קישור

בבית התגורר היהודי המומר סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא שלימים נודע כזייפן עתיקות. שפירא התגורר בבית עד להתאבדותו בעקבות הסתבכותו בפרשת הזיוף. הבית נקנה על ידי רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו (1883-1960) ורעייתו הציירת אנה טיכו (1894-1980). בשנת 1929, כחלק מפרעות תרפ"ט, נדקר ד"ר טיכו בדרכו למרפאתו שבשכונת מאה שערים, ובעקבות כך החליטו הוא ואשתו להסב את הקומה התחתונה של הבית למרפאת עיניים. מרפאה זו שירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחד. שמעו של ד"ר טיכו יצא למרחוק, ואת מרפאתו פקדו חולים מרחבי המזרח התיכון. ביתם של בני הזוג היה למקום מפגש לאליטה של אותה תקופה בארץ ובעולם. ש"י עגנון כתב בבדיחות הדעת שד"ר טיכו היה מסור כל כך לעבודתו בריפוי עיניים כי רצה שהבריות יוכלו לראות את ציוריה היפים של אשתו. משם אצנו לביה"ח לילדים מריאנשטיפט שהיה בית החולים הראשון לילדים בירושלים. קישור

הוא נבנה בסגנון ערבי כפרי בסוף המאה ה-19, והיה שייך לכנסייה הסורית-אורתודוקסית. בשנת 1872 שכר ד"ר מקס סנדרצקי, רופא ילדים גרמני, את הבניין, בסיועו של הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין שבגרמניה. סנדרצקי התאבד בשנת 1899, לאחר שבריאותו התרופפה ולאחר שהשלטון העות'מאני הערים קשיים על פעילות המקום. בשנים האחרונות שוכנת במקום עמותת "שבת אחים", המסייעת במתן טיפולים רפואיים בעיקר לילדים פלסטינים. שמענו את סיפורו המעניין של יאן, אחד המתנדבים במקום.

אחרי הביקור בבית החולים לילדים המשכנו למתחם ביה"ס אורט. קישור

המתחם בו נבנה הבית שימש בשנת 1898 את מחנה האוהלים של קיסר גרמניה וילהלם השני בביקורו בירושלים. ב-2 בנובמבר נפגש הקיסר במקום זה עם בנימין זאב הרצל שעמד בראש משלחת נציגים ציונים. שמענו את האמת מאחורי האגדה על הביקור בין השניים ועל התקוות שנכזבו מהמפגש. בהזדמנות זו סיפר יצחק פרטים משעשעים נוספים על ביקורו של הרצל: איך אחרה הרכבת והרצל נאלץ ללכת ברגל מתחנת הרכבת לעיר כי לא הסכים לחלל שבת, מדוע ישן הרצל בלילה על שולחן הביליארד של המלון ועוד.

רחוב הנביאים נקרא בעבר "רחוב הקונסוליות" או "רחוב הקונסולים", וזאת בשל ריבוי הקונסוליות בו: הקונסוליה האמריקנית ; הקונסוליה האוסטרית; הקונסוליות של נורבגיה, שבדיה וספרד ; והקונסוליה האיטלקית. ראינו את הקונסוליה האמריקאית לשעבר (היום מבנה מוזנח למדי), את הקונסוליה האתיופית עם סמל גור האריה ועוד. קישור

ראינו את בית החולים האיטלקי שנבנה על ידי ממשלת איטליה, שביקשה, כמו מעצמות נוספות, להפגין נוכחות בירושלים. סגנון הבניה של בית החולים אופייני למבני ציבור איטלקיים. בית החולים פעל בין השנים 1939-1919, והמקום שימש כמוקד פעילות ותפילה לקהילה האיטלקית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החרימו הבריטים את הבניין, והשתמשו בו כבית חולים צבאי וכמפקדה מחוזית של חיל האוויר המלכותי, והבניין הפך למתחם צבאי סגור ומגודר. בעוד אנו יושבים מולו שמענו את סיפור ההתנקשות של לח"י בבלש וילקין מלוכדי יאיר שטרן שלמרבית התסבוכת היה גם מאורס לביתו של בורוכוב מראשי הישוב אז. ראינו כמה מבנים מפוארים מאותה תקופה שחלקם שופצו יפה ומשמשים כבתי מגורים מפוארים גם היום: בית מחניים, בנין תבור ועוד. את ליבי שבה דווקא סיפורו של צריף (כיום בקתה) קטן בו שכנה רחל המשוררת בימיה האחרונים. קישור

רחל היתה חולת שחפת, אך לא פחות מכך חולת געגועים לכנרת ומתייסרת באהבה לזלמן שז"ר שנטש אותה. רבים משיריה הולחנו ולכמה מהם גם חוברו ריקודי עם יפים (גן נעול, גננו, התשמח לשי, התשמע קולי, זמר נוגה, לא פעם בקיץ, לא שרתי לך ארצי, לך ועליך, רק על עצמי, שי, שי לרחל, שם הרי גולן) רובם מוכרים, אהובים ונרקדים עד היום.

תודה רבה ליצחק שהדריך את הטיול בהתנדבות והראה לנו שוב פינות חמד בירושלים שלא הכרנו.

לכתבה זו נרשמה תגובה אחתלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  

0.פלורנס  
 טיול ארגון הרוקדים 12
 לכל המארגנים ולמדריך יצחק וקנין , תודה מיוחדת על הטיול הנפלא שהיה מאוד מיוחד, נהניתי מכל רגע, מסיפורים, מהנוף, מהאויר ומהחברה, יישר כח גדול. היה מאוד מעניין.
תודה


 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות