| אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
| אתם זה אנחנו, או במילים אחרות, אז והיום | דניאלה | 4.10.14 | |
מידי שבוע אני צופה בכם רקדנים ורקדניות, קבוצה אנושית הטרוגנית, בעלת תחביב עממי וחביב. אני מרקיד אתכם 25 שנה ואולי אף יותר. חלק מכם מלווים אותי עוד מתחילת דרכי כמרקיד. לעתים אני תוהה מה השתנה מאז, מה שונה היום. אתם כביכול אותו קהל. האם אני השתניתי? הייתי רוצה, ככה בדמיון, להשוות בין הרקדה שלי דאז, לזו של היום. אני זוכר את ערבי ההרקדה בזמנים רחוקים בהם רקדתם נוטפי זיעה כמים, ללא מזגנים, על רצפת אולמות קטנים או חדרי אוכל. האם יתכן, אני חושב לעצמי, שאז הייתם נלהבים יותר? אולי, קצת מאושרים יותר?..
אני מקפיד להסתכל מידי פעם לעבר הכניסה. רואה אתכם נכנסים ומיד "מאבחן" את מצב רוחכם. הנה הזוג הנשוי, הותיק, הבקיא בצעדי ריקוד, תמיד נראה זוג כל כך "בסדר", אצלכם אין החלפת פרטנר, אף לא לריקוד אחד. אתם נאמנים להרקדות שלי, נאמנים לריקוד ונאמנים זה לזו. אחריכם רוקדים כשובל, זוגות נשואים נוספים. האם זה נדמה לי? היתכן שזוגות נשואים "היטב" מושכים אחריהם שובל של זוגות רוקדים נשואים? האם זה מין חוק פרקינסוני? שדומה רוקד אחר הדומה לו?
אתם רוקדים ואני מסתכל. רואה את הרכבי הזוגות החד פעמיים, את אלה הקבועים, את מעתיקי הצעדים, את הרקדנים המעולים, את אלה שרוקדים בשביל ה"שואו", את אלה הרוקדים להנאתם, ומובן שגם את אלה שאף פעם לא ירקדו בקצב התואם את המוזיקה. אני רואה את הרוקדים המתהדרים בגיל כל כך מכובד ועדיין רוקדים. בן השמונים ואחת, בת השבעים ושש...קבוצת בני השבעים פלוס מינוס... מדהים.
אני חושב שבהחלט יתכן שפעם נהניתם יותר. הייתם רגועים, נינוחים, לא רודפים אחר ריקודים חדשים, לא מחפשים את קור המזגן, פחות ביקורתיים, יותר זורמים... פחות מפונקים... טוב, הייתם צעירים יותר..
האם הקהל שלי השתנה? או אני השתניתי?
האם ההרקדות לפני שני עשורים שונות מהרקדות 2014? אני חושב שהתשובה היא כן.
גילוי נאות: הכותבת היא רוקדת הרושמת מבעד לעיניו של מרקיד.
|
|
|
|
