אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
פורום
קישורים
פליירים
צרכנות
סקרים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
צ'אט
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

מרתון בבית, חוויה אמיתית.בת העמק האחת - עטרה מאי 2008 
אתמול ביקרנו, חברי ארגון הרוקדים, במרתון בתל יוסף בניצוחם של ישראל שבתאי, נדב נתן וירון כרמל.
עבורי היווה הביקור חוויה אמיתית ומיוחדת. תל יוסף עבורי זה הבית האמיתי; זה המקום בו נולדתי ובגרתי , והיכן שלא אגור בארץ – שורשיי תמיד יישארו שם. היה לי כיף לפגוש בני משק ולהעלות זכרונות מהעבר.
המרתון בתל יוסף אורגן זו הפעם הראשונה על ידי המועצה האזורית גלבוע, וכנראה שזה יהפוך למסורת ותהייה לכך המשכיות. באירוע נכחו מאות רוקדים אשר הגיעו מכל רחבי הארץ, ובכללם היו אפילו מספר רוקדים אשר התאמצו והגיעו מבאר שבע ( לדבריהם אין הרבה הזדמנויות לרקוד באופן אמיתי עם ריח הרפת וניחוח החציר). אך הכיף האמיתי והדבר הבולט ביותר בקהל היה המספר הגדול של הצעירים שרקדו שם. כן, צעירים של ממש – לא רק ברוחם, דור ההמשך שלנו "הקשישים" . וואיי כמה מרץ, איזו חיוניות ושמחת חיים, איזו יכולת מרשימה! ( ומהיכן, לעזאזל, הם מכירים את כל הריקודים הוותיקים???)

מלבד הריקודים והרפרטואר האנרגטי והעשיר, היו גם פינת קפה/בר וכיבוד קל בתשלום. ניכר היה כי המארגנים עשו מאמצים יוצאי דופן כדי שהאירוע יהיה מכובד, נעים ומזמין גם לעתיד לבוא.

תודה לשלושת המרקידים: ישראל שבתאי, ירון כרמל והצעיר בחבורה נדב נתן; את ישראל הכרנו בביקורנו בהרקדה שלו בגנוסר. את אהבתו לריקודי העם אפשר לראות באנרגיות שלו על רחבת הריקודים ובמאמץ יוצא הדופן לרצות את קהל הרוקדים.
כמו כן היה לנו העונג והכיף לפגוש את ירון כרמל ונדב נתן, שניהם צעירים עם מרץ בלתי נדלה וידע מופלא בריקודים.
על נדב, הצעיר שבחבורה, סיפור קטן למי שלא מכיר: נדב הוא בנו וממשיכו של אביו עזרא נתן ז"ל, או יותר נכון - ג'ו, אשר היה אחד הרקדנים הטובים שבעמק. אביו רקד בלהקת "שלום עכשיו" ומאוחר יותר ב"צוותא יזרעאל"(אם זכרוני אינו מטעני), וכמובן הכי חשוב - הוא היה גם מדריך לריקודי עם.
תודה מיוחדת לדדי, מנהל מחלקת התרבות במועצה האזורית גלבוע וללילך יד ימינו.

לסיום, חברים יקרים, טוב להגיע מידי פעם למרתונים שהם לאו דווקא במרכז הארץ.
המרתון הזה מהווה דוגמה ותזכורת לחוויה באמת אחרת עם הניחוח של פעם...

לכתבה זו נרשמו 2 תגובותלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  

2.משהא  
 יש גם בן העמק שלא נסע אך מזדהה
 נולדתי וגדלתי כבן העמק בקיבוץ רמת דוד במשך 19 שנים. אז היה משער העמקים עד נהלל עמק יזרעאל המערבי, ממרחביה עד חפצי בה ובית אלפא עמק יזרעאל המזרחי ואנו בין נהלל למרחביה היינו עמק יזרעאל.
לאחר שהייתי בנח''ל הצטרפתי עם חברי לגרעין שהלים את קיבוץ נוה איתן בעמק בית שאן, שם חייתי שש שנים, התחתנתי ונולד בני הראשון. מנוה איתן עברתי לכפר יחזקאל שם חייתי חמש שנים עד שהגעתי לראשון לציון.
את השיר "העמק הוא חלום" חוויתי על בשרי 32 שנים מחיי, התבשמתי בריחו וינקתי מהצוף.
ראוי לזכור שגם ריקודי העם יצאו מהעמק ושנים היו מקור הכוח
כאשר לכרמיאל קראו אז דליה.
ריקודים שמחים
אורי גבעוני

1.אדם רוקד  
 המרתון בתל יוסף
 וידוי קטן מזוית אישית. לא זכיתי להיוולד בקיבוץ אך כמו כל בני דורי התחנכתי על ברכי אהבת הארץ, הקשר הבל ינתק לאדמה, ההתיישבות הציונית, הקולקטיב, הגישה הספרטנית לחיים ואהבת הזולת. מה היה יותר טבעי עבור נער שהאמין בכל מאודו בערכים האוניברסאליים הללו מלרצות להגשים את עצמו ולהביא לידי ביטוי את אשר למד והפנים.
זה התחיל במחנות עבודה בכל קיץ - ועבר מהר מאד להפעלת לחץ ללא נשוא על ההורים לאפשר לי לעבור לקיבוץ ולהשתלב בו כילד חוץ.
בדרכנו לתל יוסף עברנו דרך כפר יחזקאל שם הייתי במחנה עבודה ומיד צצו ועלו זכרונות ילדות ממקומות נוספים כמו יפעת, בית קשת, ואחרים בעמק יזרעאל המכונה גם ובעיקר "העמק" .
אודה כי נשטפתי בגלי נוסטלגיה וגעגוע אל תקופה אחרת רחוקה משהו מהעולם הדיגיטאלי
ומתרבות האינסטנט והסיפוקים המהירים של כאן ועכשיו אל תוכם אנחנו הולכים ונשאבים יותר ויותר.
בדרך לרחבת הריקודים עברנו על פני הרפת וריח זבל הפרות הכה בפנינו בעוז. עבורי זה היה מרגש מאד ובאותם רגעים לא נפל במאומה מריח הבושם היוקרתי ביותר.
ברור לאחר הפתיח הזה כי עבורי ההרקדה הייתה באמת יוצאת דופן – מה עוד שהזדמן לי לשבת על כוס קפה עם בני הקיבוץ ולשוחח על ריקודי עם והרקדות ברחבי הארץ.
בני המשק באמת יצאו מגדרם על מנת לארח אותנו בצורה החמה והיפה ביותר האפשרית ואולי בכך היה בכוונתם להודיע על תחילתה של מסורת לארגון מרתונים בתוך מתחם הקיבוץ גם לעתיד לבוא. אם זה יקרה – אני בטוח אהיה שם.
הדבר באמת הכי בולט בהרקדה היה מספרם הגדול של הצעירים אשר נטלו בה חלק – במספר העולה לאין שיעור על כל הרקדה אחרת שאני מכיר בארץ.
הרקדנים הצעירים סחפו עמם גם את הוותיקים והשילוב היה מרענן וכובש.
הנסיעה צפונה והמאמץ הכרוך בכך לטעמי היו כדאיים ואני ממליץ לכל מי שיכול לעשות זאת בעתיד להשתדל ולהגיע לשם.

הוספת תגובה לנושא זה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות