אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
פורום
קישורים
פליירים
צרכנות
סקרים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
צ'אט
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

מחאה צרכנית שהטביעה את חותמה לראשונה בהיסטורית ריקודי העם עדה איסט מאי 2008 
מהי מחאה או תנועת מחאה?

תנועת מחאה היא קבוצה של אנשים שהתאגדו במטרה להשמיע את קולם בפומבי כנגד תופעה חברתית-פוליטית כלשהי. תנועת מחאה יכולה להיות מורכבת משני אנשים או יותר.

מתי פרצה המחאה הצרכנית? כנגד מי? והיכן?
המחאה הצרכנית בריקודי עם פרצה לראשונה בתאריך 25/1/2007 כנגד הנהלת אוניברסיטת תל-אביב. משמרת מחאה התייצבה באופן קבוע בימי חמישי החל מהשעה 20:00 ועד כ-23:00 במגרש החניה של שער 8 של אוניברסיטת תל-אביב. למקום זה הגיעו מרחבי הארץ רוקדים תומכים רבים. הרוקדים שהתאגדו מחו נגד העלאת המחיר הלא מוצדקת והשתמשו בשילוט מתאים, פרסום מנשרים והחתמה על עצומה.

באיזו שיטה או צורת מחאה נקטו המוחים?
לצערי הרב נאלצנו לנקוט בהפגנה ו/או משמרת מחאה כאמצעי היעיל באותה העת, היות ולא עזרו ניסיונותי לפנות בבקשה למר גדי ביטון, מנהל ההרקדה, על מנת שיפעיל את קשריו לביטול הגזירה של העלאת המחיר הבלתי מוצדקת ב-3 ₪. באופן אישי פניתי אל מר ביטון באמצעות המייל ואף הזהרתיו כי עומדת לפרוץ מחאה צרכנית בתאריך 25/1/07.
תגובתו של גדי אמנם הגיעה, אך באיחור, לאחר שכבר פרצה המחאה הצרכנית והתפרסמה באחד הפורומים לריקודי עם, דבר שקומם נגדו עוד יותר את דעת קהל הרוקדים, כיוון שהסיבות להעלאת המחיר במכתב התגובה שמסר לא התקבלו ו/או הרגיעו את דעת הקהל. אחד הכותבים בפורום בפורטל "תפוז" יצר גרף המורה על הפער בין אחוז השינוי במחירי הכניסה להרקדות לעומת המדד ועלויות נוספות בשנים 1998-2007, כאשר הוכנסו הפרמטרים של שכר ממוצע, מדד ושער ה-$, דבר שהצביע על עליה של מעל 200% במחיר הכניסה להרקדות לעומת אפס מדד וירידת שער ה-$.
כמו כן עלי לציין כי אוניברסיטת ת"א היא הראשונה להעלות את מחיר הכניסה. בשנת 2001 (להערכתי) העלו את מחיר הכניסה מ-22 ₪ ל-25 ₪. גם אז מחיתי בקריאה לרוקדים בפורום ריקודי עם בפורטל "תפוז", אבל השרשורים שנפתחו בנושא רק גרמו להדים ומורת רוח באזור המרכז ולא יותר מכך. לעומת זאת באזור הצפון שבתו הרוקדים ולמעשה השביתו הרקדה מסוימת בצפון וביקשו מהרוקדים לא להיכנס להרקדה. דבר זה הוריד את המחיר בחזרה ל-22 ₪. אבל לא לאורך זמן. היות וכל ההרקדות האחרות, בכל הארץ כמעט, העלו את המחיר (לאחר האוניברסיטה), לא היה מנוס וגם הרקדה זו העלתה לבסוף את המחיר בחזרה ל-25 ש"ח.
לכן, הפעם, לאחר מעשה שהחל באוניברסיטה, כאשר הגיעו רוקדים עם כסף מדויק במכוניתם ולא יכלו לשלם עבור הכרטיס שהועלה ללא כל אזהרה מוקדמת, העלה ידידי חיים אלג'ים את הרעיון של התאגדות והפגנה מול הכניסה לאוניברסיטה.
כך החל הדבר, דרך כתיבה בכל הפורומים הקשורים לנושא ריקודי עם, הפצת מנשרים ודברי הסבר לרוקדים, הפצה בעל פה בקרב הרוקדים בחוגים, החתמה על עצומה לפני הכניסה לחוגים ועוד.
כמו כן באופן אישי נטלתי על עצמי את בדיקת הנושא דרך התייעצות עם עו"ד ופנייה לחברים המבינים בנושא צרכנות, על מנת להגיע לתודעת הציבור תוך כדי פרסום רחב של הנושא. כך הגעתי לעיתון "זמן תל-אביב", בכתבה רחבה שהתפרסמה בנושא ועוד (בהמשך אציין היכן וכיצד ניתן להגיע לכל הכתבות שהתפרסמו בנושא). כמו כן, פניתי באופן אישי במכתבים לטלוויזיה ואף הציעו לנו להתראיין בערוץ השני בתוכנית הבוקר. לצערי ברגע האחרון בגלל אילוצים שאינם קשורים בנו ביטלו את הראיון. לאורך כל תקופת המחאה היו לנו מתנדבים שהפיצו את העצומות בחוגים והיו לנו מתנדבים ששלחו מכתבים לכל הגופים שעשויים לעזור לנו על מנת להגיע למודעות. במקביל קראנו למדריכים להוריד מחירים ולפתוח הרקדות בחינם לקהלנו. רשמנו אלטרנטיבות של חוגים באזור, על מנת שרוקדים יוכלו לרקוד בהרקדות חליפיות ומוזלות. פעלנו בכל דרך על מנת ליצור הזדהות במקום עם רקדני האוניברסיטה ולשדלם להצטרף אלינו, כיוון שהאמנו בצדקת דרכנו – פעילותנו אמורה הייתה להיטיב עם עולם הרוקדים. בכל יום חמישי, פרסמנו באינטרנט במסגרת הפורומים לריקודי עם הודעות מטעמנו ובקשות להצטרף אלינו ולא להיכנס להרקדה שהעלתה את המחיר. הבאנו אף כיבוד ומנשרים לאזור החניה של שער 8 של אוניברסיטת תל-אביב, שוחחנו עם הרוקדים והסברנו את חשיבות המטרה.

מי עמד בראש המחאה הצרכנית? האם התגבשה קבוצה אחת מאוחדת?
בהתחלה היינו קבוצה קטנה כשבראשנו עמד שחר גוב שהיה מקובל על כולנו להנהיג את הקבוצה של משמרת המחאה. בתחילה שחר לא התלהב ממחאה בשער 8, הוא העדיף הפצה ב-SMS ובקשה מהרוקדים באופן אישי לא להגיע להרקדה באוניברסיטה, אבל שכנענו אותו שאפשר לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו והוא הסכים.
לאחר תקופה מסוימת בה עמדנו איתן בכל שבוע בשער 8 התקיימה פגישה בכפר סבא בין נציגינו שחר ואולה לבין גדי ביטון, ירון בן שמחון ואביגיל שצורפה למרות שלא השתייכה לוועד הפעולה. בפגישה זו (מבלי לשאול אותנו – יתר חברי הקבוצה) הגיעו נציגינו להסכם פשרה על הורדת המחיר שהועלה בשקל אחד. כאן נתגלעו חילוקי הדעות בינינו לבין נציגינו, בעיקר על רקע העובדה שלא נערכה הצבעה והם החליטו על דעת עצמם ומיהרו לסגור את ההסכם עם הצד השני. לאור חילופי הדברים והמחלוקות שנתגלעו החליט שחר על התפטרותו. אנו החלטנו להמשיך הלאה, אבל לאחר מספר ימים חזר בו שחר מהתפטרותו והמשיך להנהיג את קבוצתנו.
בתאריך 6/2/07 התקיימה פגישה של קבוצתנו בבית דני. באותה פגישה נקבע לאחר דיון בין כולנו כי היות שההצעה שהובאה ע"י שחר ואולה נדחתה ע"י הרוקדים בפורום וע"י רוקדים שאינם בפורום ושדברו עם שחר אישית – המחאה נמשכת. הקו המנחה אותנו היה: לא יותר מ 25 ₪! כמו כן נקבע באותה ישיבה שהרוקדות ט' ו-מ' שלהן כישורי מו"מ ייפגשו עם דיקי (מהנהלת האוניברסיטה). בדיעבד הסתבר שרוקדות אלו שאמורות היו לייצגנו הן ממקורבי גדי ביטון.
לאחר פגישתנו המשותפת בבית דני נקבעה פגישה בתאריך 8/2/07 בבית קפה הסמוך למתחם האוניברסיטה בין נציגינו לבין דיקי מהנהלת האוניברסיטה. בפגישה זו הוצע: כניסה חד פעמית במחיר של 25 ₪, השארת המחיר על 27 ₪ (כפי שנקבע בפגישה הקודמת) והנפקת כרטיסיות, התחייבות שמחיר הכניסה להרקדה באוניברסיטה לא יעלה בשנתיים הקרובות בכל מקרה, הודעה מראש לרוקדים(במידה ובעתיד יעלה המחיר), התחייבות להקפאת מחירים בהרקדות של גדי בכ"ס ובבית דני במחיר 25 ₪ עד סוף שנת 2007.
במהלך הלילה והבוקר התקשרו נציגינו לחברי הועד כדי למסור את ההצעה. מתוך רשימת הועד הצביעו בעד: 5 , נגד: 4 ולא שאלו את אחד הנציגים החשובים – חיים אלג'ים (אמרו שניסו לתפוס אותו טלפונית ולא הצליחו), כך שאם היו מצליחים להשיגו התוצאה הייתה תיקו, כיוון שחיים ידידי היה נגד ההסכם המוצע.
כתוצאה מהסכם הפשרה הנ"ל – שלא התקבל על כולנו, חלק מחברינו חזרו לרקוד באוניברסיטה וחלק אחר המשיך לעמוד איתן בכל שבוע ושבוע במגרש החניה של שער 8 של אוניברסיטת תל-אביב ולדבוק במטרה עד להשבת המצב לקדמותו, קרי: 25 ₪ מחיר כרטיס כניסה.
קבוצתנו גדלה בהרבה! התווספו מאות תומכים והיה צורך למנות יו"ר חדש לקבוצה. החלטנו שמי שהכי מתאים לייצג אותנו הוא איתן שמידט. בהמשך צירפנו גם את עדי חבד.
תוך כדי עמידה בשער 8 הגיעו אלינו כדי לראיין אותנו במקום כתבים מעיתון "רוקדים", גלי צה"ל ועיתון הסטודנטים של ת"א "תזה". כמו כן פקדו אותנו בשער נציגי הנהלת האוניברסיטה- אריה,דיקי ובילי.
עלי לציין במיוחד את פעילותם ונוכחותם של חברינו מהקבוצה האחרונה: איתן שמידט, עדי חבד, עו"ד יוסי אבידור (שליחת מכתבים לגופים השונים), דני גילאור (צילום והפצת המנשרים), חיים אלג'ים, עטרה (הפצרת מנשרים וכיבוד) , חני (חלוקת מנשרים), דני (השיג לנו שוקו חם מהקפה הסמוך), אביבה, אורלי ומוטי, יאיר, חנן, יוסיניו, ועוד רבים אחרים (וסליחה אם שכחתי מישהו), שעמדו איתנו שבוע אחר שבוע במסירות ובכל תנאי מזג האויר. כמו כן רבים פעלו כתומכים בנו בכל ההרקדות והדירו רגלם מהאוניברסיטה, החתימו על עצומות בחוגים השונים (כמו אורי גבעוני בהרקדת שמעון עשור) ועוד. לאחר חצי שנה של עמידה איתנה של משמרת המחאה, הפצת מנשרים ואיומים על חלק מנציגינו החלטנו ליזום פגישת הידברות נוספת עם הנהלת האוניברסיטה.
הנציגים שנבחרו לייצגנו לניהול המו"מ מול הנהלת האוניברסיטה היו הפעם: איתן שמידט ועדי חבד. בפגישה שנערכה עם נציגות האוניברסיטה לא הושג דבר, למרות שזמן רב הוקדש לפגישה זו. המוטו היה להחזיר את המצב לקדמותו, קרי: לא להתפשר על מחיר כניסה של 25 ₪. דיקי מהנהלת האוניברסיטה אמר לנציגינו כי הבעיה היא חוסר האמון של ההנהלה במי שמייצג את הרוקדים. היות שאין ייצוג רשמי לרוקדים ואין עמותה/ארגון לרוקדים, אין להם אמון שלא תגיע קבוצה אחרת ותבקש לשאת ולתת עימם לאחר פגישה זו.
ציטוט מכתבה מ"רוקדים" ע"י הכתבת מאיה גבע;
"מעז יצא מתוק;
כתוצאה מהמבוי הסתום בשיחות עם הנהלת האוניברסיטה, נתכנסו הרוקדים המוחים לישיבה, בה הוסכם על מסמך יסוד להקמת ארגון רוקדים ארצי. במסמך – המניע אשר גרם להקמת הארגון, וכן המטרות והיעדים אליו הוא שואף להגיע (הארגון יירשם משפטית כעמותה – מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח)".
ואכן קמו ארגון ועמותה לרוקדים, במסמך היסוד עמוד 29 בישיבה בה נכחתי הודיעו על הקמת ארגון/עמותה לרוקדים. בישיבה זו הודעתי על פרישתי.

האם הצליחה המחאה הצרכנית?
לדעתי כן. המחאה הצליחה להגיע לתודעת הרוקדים. אנחנו הצרכנים ואסור שיתייחסו אלינו כאל דבר מובן מאליו. ריקודי עם אמורים להיות במחיר עממי לעם, לא יתכן שיעלו את המחיר ויקפיצו אותו בכל פעם מחדש מבלי לבחון את המצב הכלכלי במשק.
אוניברסיטת תל-אביב המובילה את העלאת המחיר לא האמינה שהצלחנו להדיר את רגליהם של כ-300 רוקדים מרחבת האוניברסיטה. לצערי, ככל שנמשך הזמן פקעה סבלנותם של הרוקדים – בעיקר כאלה שזאת הרקדת הבית שלהם, ולבסוף חזר המצב לקדמותו.
באופן רגיל היינו מצפים שלאחר העלאת המחיר באוניברסיטה – כמו בקרטל, יעלו אחריה כל המדריכים כמעט בכל ההרקדות וישוו את המחיר להרקדה זאת (כפי שנעשה בעבר), אך עקב המחאה הצרכנית הצלחנו לעצור את העלאת המחיר בהרקדות האחרות.
כמו כן הצלחנו גם לגרום לעיריות לפתוח הרקדות חינם לרוקדים.
כתוצאה מחוסר האמון של הנהלת האוניברסיטה (בשל ריבוי הקבוצות) הגיעו חברינו למסקנה המתבקשת שחייבים ייצוג לרוקדים ולא רק לגבי המחיר, אלא במטרות נוספות וחשובות אחרות.
היום יש לרוקדים ייצוג בעמותת הרוקדים וארגון הרוקדים.

פרסום בעיתונים:
זמן תל-אביב (בעיתון מעריב) מתאריך 9.3.2007 עמודים: 24, 25.
רוקדים, גיליון 73, יולי 2007 עמודים: 12, 14, 15, 16.
תזה, עיתון הסטודנטים של תל אביב, גיליון מס' 121, אפריל 2007, עמוד: 8 ראיון ששודר בגל"צ.





לכתבה זו נרשמו 11 תגובותלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  


ישנם 2 עמודים    העמוד הבא
15.(*שךןצח) 
 מסכים איתך לחלוטין
 .

10.עדה איסט  
 פעילות צרכנית קבועה
 עד כמה שידוע לי אין פעילות צרכנית קבועה. מאידך, רצוי להיות תמיד עם היד על הדופק, בהקשר לכל דבר שהוא בגדר 'צרכנות נבונה'.

מאז ה'מחאה' אני שומעת טענות רבות מצד חלק מאיתנו, הקשורים בהחלט לצד הצרכני שלנו.

1. הווליום הגבוה בו נוהגים המרקידים להשמיע מוסיקה.
2. שמירה על המחיר הקיים.
3. בחוגים מסויימים אין מספיק גיוון.

שלושת הטענות הללו מועלות תדיר בפורומים שלנו הקשורים לריקודי עם.

לצערי הרב, כתבתי על כך במענה לשאלות רוקדים בעיקר בפורום בפורטל "תפוז". הדברים הללו קשורים אך ורק בנו.
כל עוד נמשיך להגיע להרקדות ששם הווליום מאד גבוה, דבר הפוגע בשמיעתם של הרוקדים. למרות שלא מגוונים לנו ויש שבלונה אחת קבועה הנרקדת לאורך שנים, למרות שהמחיר הגבוה באוניברסיטה עומד על 27 ש"ח - אנחנו ממשיכים לפקוד את ההרקדה הזאת.
אז מי אשם?
המרקידים לא יעשו דבר כל עוד ה"מוצר" אותו הם מוכרים לנו - "נמכר".

הווליום אינו קשור במערכות השמע, למרות שמנהל ההרקדה מר גדי ביטון אומר לנו שזה קשור וכי רכש מערכת חדשה וכו', הווליום קשור בידם של המרקידים, הם אלה אשר מורידים ומעלים אותו. הם ממשיכים להעלות את עוצמת הווליום כיון שהם יודעים שאנו נמשיך להגיע למרות הכול. הם מעויינים באווירה שמחה ואדרנלין גבוה על חשבון שמיעתנו ואנחנו ממשיכים להגיע ושותקים. אישית אף אני עושה כך היות וההרקדה המדוברת קרובה לביתי ולא מצאתי לה עדיין תחליף ואני רוקדת עם אטמי אוזניים.
אני ממשיכה להגיע למרות שאין מספיק גיוון ברפרטואר לטעמי האישי, והמחיר ממשיך להיות גבוה בהשוואה להרקדות אחרות.
צרכנות טובה או נבונה, קשורה בצרכנים.
כל עוד המוצר שהם מוכרים לנו - נמכר ומכניס כסף רב לקופה, אני לא רואה כל שינוי בהתנהגות המרקידים.
אחרי גדי ביטון, הולכים מדריכים רבים וגם הם נוהגים כך בהרקדותיהם, הם מעלים את הווליום גם אצלם. ממש כמו אווירת דיסקוטק.

אני חוזרת ומתרה, עלינו להביא למודעות ציבורית ולכתוב על כך בכל מקום אפשרי, כי אחרת, אני צופה גם עליית מחירים בעתיד הקרוב (עברו כמעט שנתיים מאז התחייב גדי ביטון לא להעלות מחירים), בכל ההרקדות. ראו הוזהרתם!

דבר נוסף ואחרון לסיכום. ה"מצנן" בבית דני, גורם נזקים לרוקדים והם אינם מודעים לנזק. המצנן שולח אוויר שיש בו סכנת לתפיסת השרירים. המצנן זולל מים (נכתב על כך רבות - תוכלו לעיין בפורום 'סברס') במדינה שחסרת מיים - המדינה "מתייבשת". המצנן שולח לחות - בעיר תל-אביב שבה הלחות בין 65% - 70% דבר הגורם להזעת יתר. מנהל בית דני קיבל תלונה מ"אמון הציבור" - באמצעותי. מנהל בית דני הפסיק לענות למכתבי. בשיחה עם מישאל מתברר שהם לא ישקיעו במזגנים כפי שהובטח לנו בפרהסייה ע"י גדי ביטון ומנהל ההרקדה במקום, מזגנים עולים כסף רב. לכן, הם הביאו את המצנן שהוא זול יותר, כדי להשקיט את הרוקדים המתלוננים על החום הרב במקום.
ושוב, כצרכנים אנחנו מגיעים, משלמים ושותקים.
הרוקדים המתוסכלים מנתקים את היחידה הזאת מהחשמל, כיוון שבעלי המקום אינם פותרים את הבעיה.
הנושא נמצא בתהליך טיפול של אמון הציבור. אך בנו תלוי הדבר, למי שזה מפריע - שלא יגיע, יש הרקדות אחרות וחלופיות באיזור המרכז.

9.(*שלמה ק) 
 התאגדות צרכנית של קהל הרוקדים
 לדעתי צריך להתקיים אירגון צרכני ממשי ומשפיע של הרוקדים שפעילותו תהיה קבועה ומתמשכת (ולא רק אד הוק לעניין ספציפי).
האם דבר כזה קיים? פעיל? אני מעוניין בפרטים.

8.kapezio  
 אין חכם כבעל ניסיון
 ו...ניסיון במחאות מסוג זה, לא היה לנו
ולכן, שילמנו "שכר לימוד" יקר
אך בסופו של דבר משתלם !
"מעז יצא מתוק"- הוקם "אירגון הרוקדים"

דבר אחד שראוי להדגיש הוא, שבין המוחים
היו פעילים שטעו בתום לב, הודו בטעותם
(כבר אמרתי- חוסר ניסיון)
והם הולכים איתנו, עוזרים ותומכים

והיו פעילים ש"טעו" והיטעו במזיד ופגעו/בגדו בחבריהם
לשם טובת הנאה אישית (אתנן)
אך מסתבר שגם ה"מקצועיות" הן חסרות מעוף
וגבו אתנן מגוכך על עבודתן- 27 ש"ח ל"סיבוב" (כניסה חינם)
כשהן נושאות על מצחן "אות קיין" ששום עינטוז לא ימחוק
(אני רואה על הפרצוף שלה, שהיא יודעת שאני יודע שהיא ...)

חנן

7.עדה איסט  
 ברצוני לצרף את תגובתו של אבי, ניו-יורק, ארה"ב
 היום אבי צירף קישור לתגובתו שנכתבה בפורום "תפוז" בפורטל ריקודי עם, בעניין הדחתו מניהול הפורום של ירון מישר...הקישור לתגובתו של אבי מזמן המחאה, הובא על מנת להזכיר לנו את השתלשלות העניינים של הצוותים שניהלו מו"מ עם הנהלת האוניברסיטה וכיצד הם הובילו לדאבוננו למצב שלא הצלחנו להחזיר את המחיר לקדמותו, קרי: ל-25 ש"ח.
ברשותכם אצרף את תגובתו של אבי כלשונה, בתגובתו לפרפר, אחת ממנהלות הפורום בפורטל "תפוז":

"את אולי לא מודעת לעובדות 07/03/07 03:21
מאת: shaffavi


קודם כל, חשוב להדגיש: ה-"הסכם" הראשון שנעשה - נעשה על ידי שרק ופרפר בלבד, אשר הלכו לגדי בלי לידע או להתייעץ עם אף אחד מחבריהם, סיכמו איתו על השארת המחיר החדש - 28 שקלים, על כנו, ושוב מבלי להתייעץ או לידע אף אחד, פירסמו בפורום (שרק) הודעה גדולה על סיום המחאה (עם מחיר כרטיס של 28 שקלים).

איך היית קוראת להתנהגות זו של שרק ופרפרינה - אחראית? חברית? מוסכמת על כולם? תסכימי איתי שההיפך הגמור.

קמה בפורום צעקה גדולה על מעשה זה שלהם ואז שרק הודיע על ביטול ההסכם והקמת ועד וכנ"ל. הדברים הקלוקלים הבאים קשורים עם השתלשלות העניינים כאן:
1 - שרק ופרפר הכניסו עצמם לועד החדש למרות שבבירור היו חייבים כעת לזוז הצידה. הרי הם כבר הסכימו למחיר של 28 שקלים אז איך יוכלו להמשיך ולייצג את המוחים??? והרי שניים אלה בוודאות יצביעו עבור כל הסכם יהיה אשר יהיה. זה היה האבסורד הראשון אבל לא האחרון בכל נושא הוועד.
2 - שרק הכריז על פגישה בה יבחר הוועד והזמין את כל המעוניינים לבוא. טוב ויפה. הפורום כידוע פתוח לכל וגם האנשים מסביבתם של גדי או דיכי בוודאות מנטרים את הפורום, לדעת להיכן נושבת הרוח ולתכנן את מהלכיהם. והנה, לאותה פגישה מגיעות שתי בחורות אלמוניות נמרצות אשר מעולם לא כתבו בפורום (למיטב ידיעתי כמובן) ומשכנעות את כל הנוכחים שרק הן יכולות. שתי בחורות לא מוכרות בפורום נבחרו לנהל את המשא ומתן עם דיכי. מוזר בלשון המעטה. היכן הן אותן שתי בחורות ומדוע לא כתבו אפילו סיכומון קצר על פעולתן?
3 - כל הבחירה והפגישה נעשו די במהירות וכל שיכולנו לעשות (לפחות אני) היה להחזיק אצבעות ולקוות לטוב. לדעתי המהירות נבעה מהרצון של גדי לחסל את עניין המחאה לפני יום חמישי ושיוותר זמן להודיע לכולם לבוא. שלא תהיה שוב תפוסה חסרה בהרקדה.
4 - לאחר הפגישה שרק ופרפרינה מידרו חברי וועד אחרים (עדה למשל), ודחפו להצבעה מיידית, עוד במהלך הלילה,ללא אפשרות התייעצות וללא שום דיון מסודר בין חברי הוועד על מעלותיה או מיגרעותיה של ההצעה. אז מי צריך בכלל וועד אם הם לא דנים כלל בהצעה ואם נמנעת מהם האפשרות לשמוע את דעת חבריהם לוועד לפני שהם מצביעים. דיון מסכם לפני הצבעה הוא אלף בית. היעדרו הוא סימן מובהק של מניפולציה.

ואגב - גם לאחר כל זה, תוצאת ההצבעה הייתה 5:4 לפי שרק או אולי 5:5 לפי עדה. תסכימי איתי שזה לא ממש רוב ברור אבל מעניין שכך בדיוק התייחס להצבעה שרק בהודעותיו שלאחר מכן.

ומיהם אותם שני אנשים אשר דחפו בוועד את ההצבעה? נכון - שרק ופרפר מההסכם הראשון שתיארתי לעיל...

ויש נקודות נוספות, אבל מעבר לכל אותן הנקודות כדאי להבין שאם אנשים כה רבים לא קיבלו את ה-"הסכם" הראשון ולא מוכנים לקבל את ה-"הסכם" השני, וממשיכים להקריב את נוחותם האישית למען המחאה, אז כניראה שמשהו אכן לא היה בסדר."

6.עדה איסט  
 נו, נו, נו למי עושים?
 את השאלה הזאת...מדוע המחיר נשאר 27 ולא ירד ל-25 ש"ח יש להפנות לכל אותם רוקדים שנכנסו לאותה הרקדה שהעלתה את המחיר, קרי: קיבלו עליהם את הדין...
גם אם היו מעלים שם את המחיר ל-50 ש"ח היו משלמים, נכנסים ושותקים.
כדי להחזיר מצב לקדמותו עם כל הרצון הטוב, לא מספיק לעמוד בשער 8 ולהפגין, צריך את שת"פ של כולנו.
כמו כן, לצערי היו קבוצות קודמות ש'קילקלו' את המו"מ עם הנהלת האוניברסיטה, שכבר לא נתנה אמון בקבוצה האחרונה איתם ניהלה את המו"מ האחרון.
אין ממשלה ללא עם.

5.(*אריה גוטמן) 
 נו..נו..
 נו.. והמחיר ירד ל-25????
או נשאר 27???

אז?

4.עדה איסט  
 תגובות
 נפתח שרשור בפורום "תפוז" עם הרבה תגובות בהקשר לעניין הנדון.

האם מישהו במערכת יוכל לעזור לי לבצע את הקישור שלהלן לקישור פעיל (שייפתח ע"י הקשה עליו)?

התגובות חשובות בעיני להירשם כאן.

להלן הקישור:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=293&msgid=117628873

3.עדה איסט  
 תודה לדודו
 יש עדיין מה לעשות...לשמור שהמחירים לא יעלו מעבר למה שגובים היום. אני מאמינה שהיום יש ייצוג הולם לרוקדים למען העתיד לבוא.
לצערי מיהרו להגיע להסכם עם הנהלת האוניברסיטה, דבר שטירפד את המו"מ האחרון.
למחאה הצרכנית נכנסנו לאחר המחיר שנקבע בהרקדות של 25 ש"ח, למעט באותה הרקדה ייחודית באוניברסיטה שהעלתה ל-28 ש"ח והורידה שקל.
אם הרוקדים היו משביתים כליל את ההרקדה שהעלתה את המחיר - התוצאות היו טובות יותר.
כל מחאה צרכנית יכולה להצליח אם הציבור מודע לכך והולך עם, כאשר הציבור הולך נגד עצמו, שותק, מסכים לכל העלאה במחיר, קשה מאד להאבק על הורדת המחיר.
בכל מקרה אישית, אני רואה הצלחה רבה במה שהצלחנו להשיג, הבאנו זאת למודעות קהל הרוקדים, הצלחנו לעצור את המחיר בהרקדות האחרות וכמו כן, עקב כך נפתחו הרקדות חינמיות.
אכן, המחיר אמור להיות עממי בכך אין כל ספק.

2.(*דודו) 
 מחירים
 ישר כח על המאבק אך המחיריםעדיין גבוהים עבור בילוי כה עממי

הוספת תגובה לנושא זה
 

ישנם 2 עמודים    העמוד הבא

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות