| אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
| סיפור בארבעה פרקים | ידיד נפש | אוקטובר 2008 | |
מדוע איני רוקד בשבת זוגות של ציון אוחיון היום?
פרק א': מדוע התכוונתי לרקוד בשבת זוגות של ציון אוחיון
את ציון אוחיון פגשתי לראשונה כמחליף בהרקדה ברעננה אליה הגעתי לראשונה לביקור. כמי שבא לביקור מזדמן, התאכזבתי כשראיתי שהמרקיד הקבוע איננו, אולם תוך זמן קצר הפכה האכזבה להתפעלות.
בחירת הריקודים של ציון הייתה ממש לטעמי והוא העביר הרקדה מצויינת. שאלתי אותו לשמו, והחלטתי לבקר בהזדמנות בהרקדה שלו.
כמו החלטות דומות אחרות גם החלטה זו לא הגיעה למימוש מהיר, אולם אם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד בא אל ההר. ציון החליף מרקיד מוערך אחר בהרקדה ברעננה אליה הגעתי לביקור עם בת זוגי. גם הפעם, למרות שקיווינו לרקוד עם המרקיד הקבוע, לא התאכזבנו, והמחליף היה לא פחות טוב מהמקור. מאחר שהפעם בת זוגי שוכנעה שכדאי לנסוע עד עין החורש להרקדה של ציון, הדרך לביצוע הייתה הרבה יותר פשוטה.
באחד מימי רביעי נסענו להרקדה בעין החורש ונהנינו מהדקה הראשונה עד האחרונה. סיפרתי על הביקור בהרקדה בפורום. ציון שזיהה אותנו כחברי ארגון הרוקדים, לא הסתיר את אהדתו והזמין אותנו להגיע לגיוס תומכים בהרקדה שלו. תוך כמה שבועות קיבלנו את ההזמנה ולא רק שגייסנו תומכים, נהנינו שוב מההרקדה הטובה.
כדי לחתום את פרק השבחים לציון אציין שקיבלתי חוות דעת מצויינות על שבת הזוגות בעין החורש מפי רוקדים בעלי טעם דומה לשלי, אותם אני מאוד מעריך.
לא ייפלא איפוא שכשנפלה לידי ההזדמנות לנסוע לשבת זוגות, הבחירה נפלה על עין החורש.
פרק ב': מה השתבש?
לצערי הרב, מעט לפני ההרקדה גילתה את אוזני אחת הרוקדות שמחיר "שבת הזוגות" עלה ל 40 שקל.
בבירור שנעשה עם ציון הסתבר כי נעשה תחשיב של העלויות ע"י הקיבוץ, ובשל ההוצאות הרבות על הכיבוד העשיר מאוד (בנוסף להוצאות הרגילות על חשמל וכו') לא ניתן לעמוד במחיר הקודם של 35 שקל.
פרק ג': תיאור של המרתון בו הייתי
ברשותכם אעשה אתנחתא קצרה ואתאר מרתון אחר בו הייתי השבוע. לאחר שתקראו אני משוכנע שתבינו שלא סטיתי מהנושא.
בסבב הראשון הוגשו עוגיות עגולות, חלקן עם בוטנים וחלקן עם אבקת סוכר. את העוגיות ליוו קפה שחור וקפה נמס עם חלב 3% בקרטון. המים החמים שהמרקיד העמיד לרשותנו היו בטמפרטורה נאותה, ולמי שהעדיף סופקו מים קרים בכמויות מספיקות. ספסלי ישיבה נוחים עמדו במשך כל הסבב לרשותנו.
בסבב השני הרפרטואר השתפר, לפחות לטעמי: היו עוגיות עם ריבה וגם (אם כי פחות לטעמי) עוגיות עם פתיתי שוקולד. סבב זה היה המוצלח ביותר לדעתי, אם כי כאמור היינו עוד בתחילת המרתון.
הסבב השלישי היה למעשה הסבב המרכזי: השולחנות הועמסו בפיתות, סלטים, עגבניות, מלפפונים, ועוד. לדעת רוב הרוקדים זה היה הסבב הטוב מכולם. ניכר היה שהמרקיד השקיע בבחירת הרפרטואר ולא סתם גיבב מכל הבא ליד.
לאחר סבב זה ניכר היה שהרוקדים באו על סיפוקם ורבים לא נשארו לסבב האחרון.
בסבב האחרון הוגשה גלידה. למרות שבמצב רגיל הייתי מגדיר סבב זה כסבב הטוב ביותר, הרי שהפעם כבר הייתי שבע למדי והעדפתי לשבת בצד.
פרק ד': סיכום
אני סבור שהרעיון ברור: אם בהרקדות הצד הקולינרי הפך למרכיב עלות מרכזי, הרי שטעינו בדרך.
כיבוד במהלך הרקדה ללא ספק מנעים את ההרקדה, אולם אין להגיע למצב בו מדובר בארוחה בלוית ריקודים.
אני קורא לציון (וגם למרקידים אחרים שנלחצים ועלולים להגיע למצב דומה) לנטוש את עסקי המסעדנות ולחזור לעיקר: ההרקדה המשובחת שהוא יודע לתת.
|
|
|
|
