אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
קישורים
פליירים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

דתות בירושלים – עדות ומיעוטים בעיר העתיקהדני בן שטרית 21.6.09 
לטיול מספר שש שאירגן הרי כוריאל הנמרץ שלנו הצטרפנו הירושלמים שבחבורה: סימה ונילי שלומי, ואורי ועוד חברים ששאלו את עצמם מה יכול יצחק ועקנין המדריך לחדש לנו בירושלים, הן אנחנו כירושלמים ותיקים מתייצבים כל שני וחמישי בסמטאותיה של העיר העתיקה ותרים בעינינו אחר השינויים שחלו בה ומייד יכולים להצביע עליהם, השתתפנו בסיורים רבים בכל מיני מסגרות ומה נוכל ללמוד מהסיור של ארגון הרוקדים? ניסינו והתבדינו, איציק הדריך וחידש לנו דברים רבים.

ירושלים לובשת ופושטת צורה מדי שעות אחדות, ירושלים של הבוקר אינה ירושלים של הצהריים ואינה ירושלים של הערב והלילה, בייחוד בימים האלה בהם מתקיים פסטיבל האור בירושלים והעיר מוארת בשלל אור יקרות, עם מופעי חינם רבים.

כל מי שטייל בסמטאות העיר העתיקה יודע שכל פעם שהוא מגיע לאותו המקום הוא חש שמשהו שונה מהפעם הקודמת והטיול של יצחק ועקנין הכניס אותנו לפרופורציות הנכונות, מעט ארמנים, מעט אתיופים, רובע מוסלמי והכותל המערבי והרי לך ירושלים (של זהב, שווקים, תיירים וחיי יום-יום שוקקים).


הכותרת של הטיול: דתות בירושלים – עדות ומיעוטים בעיר העתיקה התאימה להפליא לטיול שהובל בבטחה וידענות רבה עם תמהיל של קלילות וכיף ביום ירושלמי חם שאינו מהביל כדרכם של ימים חמים באיזור השפלה, גרם לנו להרגשת התרוממות רוח ולא רק בגלל השבת שעמדה בפתח.

ראשית הטיול בכנסייה הארמנית שברובע הארמני, כנסיה יפה הקרויה כנסיית סנט ג'יימס, הכנסייה נבנתה במאה ה-12, ובה מאפיינים ארמניים מיוחדים הבולטים במבנה הכנסייה, המתרכז סביב אולם מרכזי אחד הנשען על ארבעה אומנות המתכנסות למרכז אחד שבמרכזו כיפה. לכנסיות הארמניות מאפיין משותף נוסף: בצידן המזרחי יש תמיד שלושה מזבחות (המרכזי מוקדש לקדוש מקומי, הימני יותר מוקדש ליוחנן המטביל, והשמאלי יותר למרים אם ישו). הקדוש המקומי הקבור מתחת למזבח המרכזי בכנסייה הוא יעקב הקטן אחיו של ישו, שלפי המסורת הנוצרית היה הבישוף הראשון של ירושלים, יעקב דנן נסקל על ידי יהודים וגופתו נזרקה לנחל קדרון ושם עצמותיו נקברו עד שהן הועברו לכנסיית המלאכים הקדושים הממוקמת במקום שהיה ביתו של יעקב. לימים הועברו עצמותיו לכנסיית סנט ג'יימס. הכנסייה עטורה בקרמיקה ארמנית משובחת ובה יצירות אומנות רבות בסגנון ארמני שניבטו מהקירות האפלוליים שלה. שמה של הכנסייה סנט ג'יימס (יעקב הקדוש) על שמו של יעקב הגדול (יעקב בן-זבדי), אחד משנים עשר השליחים והיה אחיו של יוחנן השליח, יעקב מוצא להורג על ידי הורדוס אגריפס בשנת 44 לספירה בגלל האמונה בישוע, ראשו של יעקב הופרד מגופו וקבור כיום בקיר הצפוני של הכנסייה, בקאפלה מיוחדת המקנה לכנסייה קדושה מיוחדת.

זיקתו של העם הארמני לנצרות מתחילה בשנת 301 לספירה, כשהעם הארמני היה העם הראשון שמקבל עליו את האמונה הנוצרית יותר משני עשורים לפני שקיסר רומא, קונסטנטינוס הגדול, מכריז על הנצרות כדת חוקית ואחר כך גם כדת המועדפת על ידי כלל האימפריה הרומית. הארמנים מתגאים מאוד בעובדה זו. לארמנים, למדנו מיצחק ועקנין, הסטוריה דומה לעם היהודי, הם ואנחנו עברנו שואה, הם ואנחנו היינו מיעוט בקרב עמים רבים, מיעוט שהצטיין בתחומי עיסוק רבים, הארמנים והיהודים שומרים על זהות אתנית מאות רבות של שנים להם ולנו היו מקומות סגורים בהם גרנו בהם מעין גטאות ועוד.
הארמנים נמצאים בירושלים החל מהמאה הרביעית עת הגיעו לכאן בעקבות אמונתם בישוע.
לכנסייה הגענו בעת תפילת הארמנים, שם ראינו את הטקס המיוחד להם עם הכומר הדופק בלוח עץ ומכריז על תחילת התפילה, מייד לאחר מכן מתקבצים פרחי הכמורה בזוגות ונכנסים לכנסייה לתפילה.

מכאן המשכנו למתחם ה"עומריה", תחנה מספר אחת בויה דולורוזה (במסע היסורים של ישוע), במתחם היה מבצר האנטוניה, מבצר שבנה הורדוס ונתן לו את שמו של חברו מרק אנטוני, מאהבה של קליאופטרה, כיום יש כאן בית ספר מוסלמי לבנים ולא ניתן להכנס אליו בכל עת, אלא, בימי שישי, בשעה 14.30 כשמתחילה תהלוכה של הנזירים הפרנציסקנים שאליהם מצטרפים פעמים רבות צליינים רבים. לאחר טקס רב רושם שבו מתפללים הנזירים ואורחיהם מתחילה התהלוכה המשחזרת את דרך הייסורים ועוברת בקרבת כל ארבע עשרה התחנות בויה דולורוזה ומסתיימת בקברו של ישוע בכנסיית הקבר. לעיתים קרובות נראה נזירים וצליינים רבים הנושאים על גבם צלב גדול מעץ עוצרים בכל תחנה ומתפללים. נהוג גם להגיד לאחר כל תחנה את תפילת ה-Stabat Mater, למה ארבע עשרה תחנות? לפי הנצרות עברו ארבעה עשר דורות מאברהם עד דוד, ארבעה עשר מדוד עד גלות בבל, וארבעה עשר מגלות בבל עד הגעתו של ישוע ולכן יש ארבע עשרה תחנות.
בעבר היו פחות תחנות, בנוסף תוואי המסע היה שונה ורק במאה ה- 16 נקבע המסלול שאנו מכירים כיום.
כמובן שלא הלכנו בכל דרך היסורים אלא נכנסנו לתחנה מספר שתים מקום משפטו של ישוע, ברחבת תחנות שתיים ושלוש שמענו על המשפט ועל ההרשעה של ישוע, כאן קיבלנו סקירה על השתלשלות המסורות לגבי המשפט, ההרשעה והתפתחות התחנות בויה דולורוזה. מכאן הגענו למנוחה ולהתרעננות באכסניה הסקוטית לקפה ואפלשטרודל מלווה בקצפת. הנוף מגג האכסניה עוצר נשימה ומומלץ לשלבו בכל טיול לירושלים העתיקה.

לאחר המנוחה וההתרעננות דילגנו לכנסיית הקבר לתחנות 9 – 14 המרוכזות בכנסייה, שם שמענו הרצאה מלומדת על האתיופים ועל היוונים אורתודוקסים ועל הקתולים ועל הפרנציסקנים וכמובן על טיב היחסים ביניהם ועל הזכויות ההסטוריות שכל כיתה טוענת על חזקה ועל הבעלות על חלק זה או אחר של הכנסייה ובעיקר, על הדרך היצירתית והלא מחמיאה לפעמים להשגת הסטטוס קוו לשם הרגעת הרוחות והמשך הפולחן הנוצרי, יאמר כאן כי בירושלים יש כ-42 כיתות נוצריות שונות.
עם רדת הערב התחילה רוח קרירה לנשב וחיש קל דילגנו דרך השוק והרובע המוסלמי לרחבת הכותל המערבי, בדרכנו לשם ראינו המוני יהודים פוסעים לכותל המערבי לתפילת מנחה וקבלת שבת, אוירה חגיגית של קדושה אפפה את איזור הכותל המערבי ופה ושם התאספו מתפללים בשירה וריקוד לפני כניסת השבת.
בכל הסיור שארך כחמש שעות ראינו את חברינו הרוקדים בולעים בצמא את דבריו המלומדים של יצחק ועקנין ואין ספק שאנו ממתינים בכליון עיניים לעוד סיורים שלו וזה הזמן להודות לו על תרומתו לטיולים וגם את תרומת ארגון הרוקדים והרי כוריאל בראשם על ההשקעה בזמנם הפנוי לטובת הכלל.

לסיום, לא נותר לנו אלא להכניס את הפתק שכתבנו לבין אבניו של הכותל שידע בקשות מוזרות יותר מאלה ובו ביקשנו מריבון העולמים שיקל עלינו את הרעש המחריד בהרקדות ברחבי הארץ ויתן בלבם של המרקידים בינה להבין להשכיל לשמוע וליישם את בקשתנו זו.


לכתבה זו נרשמו 2 תגובותלצפיה בתגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות