לרוקדים הידד,

פסטיבל כרמיאל 2009 מאחורינו.
במהלכו פגשנו אלפי רוקדים ושוחחנו עם חלק נכבד מתוכם.
אספנו את דברי הביקורת בצד דברי התודה – הן במהלך הפסטיבל, הן משיחות עם חברים בהרקדות והן מתוך דברים שנכתבו בפורומים, זאת על מנת להפיק את הלקחים המתבקשים לקראת השנה הבאה.

לא כל הרעיונות וההצעות ניתנים ליישום – אך כולם ידונו וחלקן סביר כי יקבל מענה.
מפסטיבל לפסטיבל מורגשים שינויים לטובה, הן בתנאים הסביבתיים והן בארגון ההרקדות והפעלתן.
השנה הייתה ביקורת של מספר חברים על נושא פיזור החול במגרשי הטניס.

ברשותכם אני רוצה לייחד לכך מספר מילים:

1. מגרשי טניס לא נועדו לריקודים מכל סוג שהוא !
   
2. אני אומר זאת כמי שמשחק טניס עשרות שנים וכמי שגם רוקד עשרות שנים.
   
3. בריקוד חשובה מאד היכולת לבצע סיבובים על המגרש ולהחליק עליו במידה קלה, בעוד שבמשחק טניס חשובה מאד אחיזת הרגל על המשטח.
   
4. רעיון פיזור החול עלה ממקום של מצוקה וניסיון לתת מענה כלשהו למצב הקשה בו עמדו רגלינו.
   
5. הועלו רעיונות רבים מספור לפתור את הבעייה, אך לצערנו הרב עדיין לא מצאנו פתרון מובהק לסוגיה.
   
6. ארגון הרוקדים לא מקבל תמלוגים על נושא החול – ולא נאחז ברעיון באופן עיוור.
   
7. גם אני רקדתי מעט השנה על מגרשי הטניס – וממש ברחתי מאותם האזורים בקצוות אשר לא היו מכוסים בצורה טובה, כי זה פשוט בלתי אפשרי לרקוד על מגרש חשוף.
   
8. מניסיון העבר – לרקוד על משטח חשוף משמעו נזק ברור ומובהק של פגיעה בגפיים התחתונות ובעמוד השדרה ל – 100% מהרוקדים, בעוד האבק מפריע רק לחלק מתוכם.
   
9. החברותא והרצון להיות ביחד מאד חשובים – אך כאשר הנסיבות הן כפי שהן, יכלו אותם בודדים שהאבק הפריע להם לעבור ולרקוד באולם סגור. נכון, עדיף היה לו מצאנו פתרון כולל, אך זה עדיין אינו בנמצא.
   
10. גם השנה ננסה לבחון פתרונות אחרים – ואם לא ימצאו כאלה נצטרך לראות מה עושים.
    
11. אחת האפשרויות תהייה לפזר חול על שני מגרשים בלבד מתוך הארבעה, והרוקדים יצביעו ברגליים וירקדו על המגרשים אשר ימצאו לנכון ( נבדוק כמובן את משטר הרוחות במקום).
12. כפי שאמרתי, הנושא נמצא בבדיקה ומובטח כי נעשה מאמץ לתת את הפתרון הטוב ביותר האפשרי.