שלום אורח הוספת תגובה כתבה: עיון ראשון בספרו של דן רונן - ריקודי עם בישראל
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק עיון ראשון בספרו של דן רונן ריקודי עם בישראל – חלק 1
לאחרונה יצא לאור ספרו החדש של ד"ר דן רונן "ריקודי עם בישראל".
טוב שנמצא מי שחקר, ליקט וריכז את כל המידע בספר.
ניכר שהספר נכתב מתוך אמפטיה רבה לריקודי העם הישראליים, ואכן למדתי רבות מקריאה בו.
מעבר לסקירה של מקורות ריקודי העם, השפעת ריקודי העדות והמיעוטים ונושאים עיוניים חשובים אחרים, נוגע המחבר בלא מעט שאלות יסוד שיעניינו כל מי שריקודי העם חשובים לו. לעיתים הסכמתי עם הנאמר ולעיתים לא, אבל ללא ספק אלו נקודות הראויות לדיון.
בשל רוחב היריעה ומגוון הנושאים חילקתי את התייחסותי לארבעה חלקים. להלן החלק הראשון (אני כמובן מביע את דעתי בכל נושא, את עמדת המחבר ניתן וראוי לקרוא בספרו):
א. מספר הרוקדים ריקודי עם
אני סבור ששאלה זו מעסיקה רבים מן הרוקדים ומן המרקידים. ההרגשה של רבים מהרוקדים היא שבעשור האחרון מספר הרוקדים הולך ופוחת.
מאחר שאני מחזיק את רשימת ההרקדות העדכנית (בארץ) ומכיר אישית רבות מן ההרקדות עשיתי בסוף השנה שעברה הערכה משלי.
ההערכה מבוססת על מספר רוקדים בכל הרקדה (מוטה כלפי מעלה). לדעתי הערכה זו מדויקת למדי, וההערכה של מספר ההרקדות שרוקד ממוצע פוקד בשבוע (ניחוש לא בלתי אינטליגנטי).
מספר הרוקדים המצטבר אליו הגעתי היה כ 30,000 ובהנחה שרוקד ממוצע רוקד פעמיים בשבוע יש לנו כ 15,000 רוקדים.
מספר זה אגב דומה להערכות של כמה רוקדים שפרסמו הערכה ללא בדיקה בפורום תפוז.
ב. מספר הריקודים שחוברו
שאלה מסקרנת אפילו יותר היא כמה ריקודים עדיין נרקדים?
ניסיון לתת מענה לשאלה זו נעשה באתר ארגון הרוקדים בסקר הריקודים.
בעקבות סקר מקדים שנעשה (המהווה בסיס לסקר האינטראקטיבי באתר) שכלל בדיקה עם עשרות רוקדים ותיקים וחדשים עלתה רשימה של 1397 ריקודים שחוברו עד 2005 ועדיין נרקדים בארץ. הסקר לא כלל ריקודים חדשים יותר מתוך הנחה שאלה טרם הוכיחו עצמם ויתכן שיעלמו בקרוב וכן לא סקרנו הרקדות בחו"ל.
ג. מה מבטאים ריקודי העם
הזרם העיקרי בקרב המרקידים המנסה להתנתק מהמונח "ריקודי עם" משתמש במונח "מחול ישראלי". ביניהם גדי ביטון, ירון בן שמחון וירון כרמל.
אני סבור שבמינוח זה הכוונה לומר "עזבו אותנו מריקודי עם. באנו לרקוד ולהנות והכל מותר". במילים אחרות ריקודי העם הופכים למה שהגדרת "ריקודי חברה". לא רק כפרקטיקה אלא גם כאידאולוגיה.
ד. מהו ריקוד עם ישראלי
לדעתי לא כל הריקודים הנרקדים היום בהרקדות נופלים תחת הכותרת "ריקודי עם ישראליים".
יש ריקודי גוש לשירים לועזיים שאין להם דבר וחצי דבר עם ישראליות. יש ריקודי עמים ש"סופחו" להרקדות לריקודי עם ישראליים בהעדר כמעט מוחלט של הרקדות לריקודי עמים. אלה גם אלה אינם ריקודי עם ישראליים ולכן כל הגדרה צריכה להוציא אותם מהכלל.
יש גם ריקודים בתחום האפור:
- ריקודים לשירים ישראליים שחוברו ע"י יוצרים לא ישראליים, אך השייכים לקהילת רוקדי ריקודי העם הישראליים.
- ריקודים שחוברו ע"י יוצרים ישראליים (אפילו הגרים בארץ) לשירים לא ישראליים.
לכשלעצמי הייתי רוצה להגדיר את ריקודי העם הישראליים בהגדרה ברורה של "ריקודים שחוברו ע"י יוצרים ישראליים לשירים ישראליים".
הגדרה זו תוציא חלק גדול מהריקודים מחוצה לה. מה עם השירים התימניים המסורתיים? לדינו? יידיש? כולם הלא חלק מהתרבות הישראלית. גם ללחנים לועזיים רבים חוברו מילים עבריות כשרות למהדרין שהפכו אותם לחלק מהתרבות הישראלית.
לפיכך הייתי מעדן מעט את ההגדרה ואומר "ריקודים שחוברו ע"י יוצר ישראלי לשירים ישראליים או לשירים שעוברתו" (על משקל "גוירו כהלכה").
ומה עם אותם ריקודים שכבר נטמעו עמוק בקהילת הרוקדים, נרקדים בכל ההרקדות ואינם עונים להגדרה?
כשם שהשפה העברית קלטה לתוכה מילים מלשונות רבות והטמיעה אותן בתוכה, כך גם הריקודים. ריקוד שהצליח להיטמע בקרב הריקודים הישראליים ולפרוח בתוכם - מן הסתם "מגיע לו". יש בו משהו שאפשר את החיבור עם ריקודי העם הישראליים.
שאר הריקודים יכול ויירקדו בהרקדות לריקודי עם ישראליים, אבל לא יזכו ל"דרכון ישראלי" וישארו ריקודים זרים.
לסיכום:
הספר כתוב בשפה בהירה ומובנת, מחולק לפרקים, כשכל פרק דן בנושא מרכזי אחר.
אישית רכשתי את הספר בהרקדה מידי המחבר, אולם ידוע לי שהוא נמכר גם בחנויות הספרים.
מסקירת כמה נושאים שהעליתי לעיל קל לראות שהמחבר דן בנושאים שכל מי שנושא ריקודי העם קרוב לליבו ימצא בהם עניין.
ממליץ!
למעוניינים כתבה שהתפרסה בעיתון "הארץ" על הספר:
קישור
|