שלום אורח
הוספת תגובה
כתבה: ריבוי הריקודים החדשים- האם זו יצירה?
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק
בעת האחרונה מתעצם הדיון בנושא ריבוי הריקודים החדשים בקרב ציבור הרוקדים ונשמעות הדעות המצדדות בריקודים החדשים ולעומתן דעות השוללות את הריקודים החדשים בכמות בה הם מציפים את השוק. מן הסתם ניתן להסיק כי נושא זה אכן מטריד את הרוקדים והם מייחסים לו משמעות נכבדה.
אין כל ספק כי יצירה היא דבר חשוב ומבורך ויתר על כן ככל שתרבה הרי נוכל להתברך במספר רב יותר של יצירות מוצלחות. מאידך האם כל ריקוד חדש שנוצר הוא אכן יצירה ראויה לשמה?
אין לי כל ספק כי התשובה לכך היא שלילית שכן לא רק בריקודי עם אלא בכל תחום שהוא ישנן יצירות טובות, טובות יותר, מצוינות, מעולות ואחרות.
אלא, שבניגוד לתחומים אחרים, תחום ריקודי העם פרוץ ובלתי מבוקר וכל מרקיד נוהג על פי שיקול דעתו הניזון לעיתים גם משיקולים שאינם איכות היצירה בלבד.
אם ניקח דוגמאות מתחומים אחרים הרי שנוכל להבחין כי התנהגות שכזו מחייבת התערבות של גורם רגולטורי המתגייס במטרה לווסת את הדברים ולאזנם על מנת למנוע קריסה.
זוכרים כולנו את נושא עמלות הבנקים, שהחלו בצורה איטית ובחלוף העיתים הפכו ל"השתוללות פרועה" בה חויב כל אחד מאיתנו בעמלות רבות, שונות ומשונות ולעיתים כפולות מבלי שניתנה ללקוחות אפשרות לבקרן ולהשפיע עליהן. המצב הגיע לכלל אבסורד ונשמעה זעקתם של הלקוחות באמצעות אמצעי התקשורת וארגוני הצרכנים, עד שהנגיד ובנק ישראל התערבו בנושא בצורה דומיננטית ואפילו עמדה על הפרק חקיקה בנושא. ואמנם הנושא נבחן, נבדק, הוסקו מסקנות ונקבעו כללים של תקין ובלתי תקין, אסור ומותר.
ניתן לראות דוגמא נוספת בפעולתו הדרסטית של נגיד בנק ישראל בהתערבותו בשוק מטבע החוץ (הדולר) שעה שהוא עמד בפני קריסה והיה חשש לנזקים בלתי הפיכים למשק ולכלכלה הישראלית.
כך פעל הנגיד וזאת בניגוד לכלל המקובל והמוסכם שהיה בקונצנזוס כי נותנים למשק להתנהג בצורה חופשית מבלי להתערב בו בתוך הכפר הגלובלי. זו בודאי תשובה הולמת לכל הטוענים באשר ל"שוק חופשי" בריקודי עם וכי יש לתת לקהל הצרכנים לנהוג בהתאם.
לפיכך, חושבני כי יש בהחלט מקום בשעה זו (הדקה ה-90) בטרם נגיע לנקודת הקריסה, לבחון את הנושא ואת האפשרות כיצד מיישמים עקרונות אלה גם בתחום ריקודי העם.
התנהלות הדברים במתכונתם הנוכחית ובקו המגמה המאופיין כעת מוביל לשבר ולאובדן דרך.
הבה נבחן מהן התופעות הנגרמות כתוצאה מריבוי הריקודים החדשים כפי שהדברים נראים:
1. קצב התפוקה והלימוד של ריקודים חדשים גורר מצב כי רבים מהם הופכים להיות "ריקודים חד פעמיים" הנעלמים לאחר תקופה קצרה כלא היו. כך שהושקעו זמן ומאמץ מיותרים ללמד וללמוד ריקודים אלה.
2. סביר להניח כי יוצר של ריקוד היה רוצה לראות את יצירותיו נשארות לאורך זמן ומטביעות את חותמן על תחום ריקודי העם, אך היעלמות הריקודים פועלת בניגוד לעיקרון זה.
3. הרוקדים נחשפים ליצירות שהן טובות פחות ונמנעת מהן החשיפה ליצירות טובות יותר. (כבר ציינו את שיקול דעתו המקומי של המרקיד).
4. ריקודים טובים רבים שנרקדו בעבר הקרוב והרחוק נעלמים בתהום הנשייה והשכחה מכיוון שאין די זמן להשמיע אותם ולרקוד אותם ועם חלוף הזמן הם נשכחים מלב וניתן לציין רבים שכאלה.
5. ההיצע הגדול של הריקודים החדשים ושיקול דעתו המקומי של המרקיד הספציפי גורמים לכך שהשוני ברפרטואר המושמע בהרקדות שונות הולך וגדל, גם כשמדובר בהרקדות המצויות בקרבה גיאוגרפית סמוכה. רוקדים המזדמנים להרקדות שאינן ההרקדות הקבועות שלהם מוצאים עצמם במצב מביך כשאינם מכירים ריקודים רבים.
6. התופעה המצוינת לעיל מקבלת משנה תוקף ומשמעות רבה יותר כשמדובר בהרקדות ארציות כמו מרתונים או פסטיבל כרמיאל. כבר נחזית תופעה של חילוף בציבור הרוקדים עם התחלפות המרקיד.
7. בהרקדות ארציות משותפות נאלצים המרקידים לפיכך לבחור במכנה המשותף הנמוך ביותר של רפרטואר הריקודים על מנת לנסות ולהשביע את רצון הרוב.
8. נמנעת מתחום ריקודי העם האפשרות לפתח רפרטואר ריקודים שיהווה בסיס לפולקלור מקומי ולמורשת, דבר שהוא מחויב המציאות כשמדובר בתחום שכזה.
9. נוצר קושי עצום לרוקדים חדשים להשתלב ולהדביק את קצב הלימוד בנוסף על נשירת רוקדים ותיקים שאינם מסוגלים לעמוד בקצב זה. בפרט כשמדובר במקרים בהם נאלץ רוקד להשעות את השתתפותו בחוגים לפרק זמן מסוים ודברים שכאלה קורים בחיינו.
10. נוצרות חדשות לבקרים הרקדות ייחודיות המובילות קו מנחה ספציפי שאינו תורם למכנה משותף בין הרוקדים ריקודי עם.
לסיכום הדברים נראה לי כי יש מקום להקדיש מחשבה לפיתוח מנגנון שיאפשר לכולנו הרוקדים, היוצרים והמרקידים כאחד להתמודד עם הבעיות והקשיים על מנת למצוא פיתרון שיספק מענה הולם לרצונותיהם של כל השותפים לתחום זה תוך עידוד היצירה וחשיבה על העתיד בתחום זה שהוא ענייננו המשותף. באמתחתי רעיונות ומחשבות על מנת להתייחס לדברים, אך אין זה המקום לפרטם והם ראויים לבחינה משותפת עם המרקידים והיוצרים.
|