שלום אורח הוספת תגובה כתבה: פינת מרקיד בנעלי בית עם ציפי ועדי אתירם
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק בפסטיבל כרמיאל 2011 הגעתי למגרשי הטניס לצפות בהופעות של רוקדים על כסאות גלגלים ושל קבוצת רוקדים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. ההופעות של כל הקבוצות היו מרגשות מאד ובאוויר היה משב רוח של אהבה רבה ושל נתינה ללא גבול. הרוקדים בעלי הצרכים המיוחדים ריגשו את הקהל ואותי במיוחד (עדי) ותוך דקות בודדות מצאתי את עצמי עם דוק של דמעות בעיניים ומחשבות על הקשיים הכמעט בלתי אפשריים עימם המשפחות נאלצות להתמודד רגע רגע שעה שעה. משום כך החלטנו הפעם לשוחח עם ציפי ועדי אתירם וללמוד קצת יותר על הנעשה בתחום זה ועל המיוחדות שבעבודה עם רוקדים אלה.
עדי, כיצד הגעת לריקודי עם ולהדרכה של אוכלוסיות מיוחדות?
למעשה ציפי החלה לרקוד 6 שנים לפניי וכשהצטרפתי רקדתי אצל פרי שחף בפקולטה ובהמשך אצל שמעון מרדכי. נאלצתי לסגור פערים ולהתקדם מהר ורכשתי כאלף מצגות ריקודים. השקעתי המון על מנת ללמוד את הריקודים החדשים והתקדמתי בצעדים גדולים. את ההכשרה כמדריך לריקודי עם עברתי במכללת וושינגטון. במקביל ללימודים במכללה עברתי הכשרה להדרכת אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים.
מה משך אותך לעבוד עם האוכלוסייה הייחודית הזאת?
ראיתי את הרוקדים על כסאות גלגלים והדבר מאד ריגש אותי. החלטתי לעמוד מקרוב על העניין ונרשמתי להכשרה בקורס בסמינר הקיבוצים בהדרכת אורלי באור וגלית חיים כהן. בנוסף לכך עברתי קורס לכוריאוגרפיה בהדרכתו של שלמה ממן וכן עברתי הכשרה לעבודה עם ילדים בגיל הרך וילדים בבתי ספר בהדרכתו של ד"ר לוי ברגיל. במקביל להכשרה התחלתי לרקוד בהרקדה של ראשל"צ ליושבים על כסאות כבן זוג של אחת הרוקדות.
איך זה התגלגל בהמשך?
המעורבות שלי בתחום הלכה והעמיקה גם כתוצאה מההכשרה וגם מעצם ההשתתפות הפעילה בהרקדה וראיתי לנכון לפעול לפתיחת מסגרת חדשה נוספת עבור רוקדים על כסאות גלגלים בנס ציונה. פניתי ל"אילן" נס ציונה ורחובות, ובתמיכתו של ראש העיר מר יוסי שבו נפתח החוג הנקרא רנ"י ( רחובות, נס ציונה, יבנה). לחוג הצטרפה לאה הדדי ויחד הפעלנו אותו. החוג תפס תאוצה והוא פועל עד היום באולם צימרמן בנס ציונה בכל מוצאי שבת. אציין כי החוג החל עם ארבעה זוגות והוא מונה כיום כ-35 זוגות והפך לאחד הגדולים בארץ. משך ארבע שנים פעלתי בחוג בהתנדבות.
ציפי, איך את הצטרפת לתחום?
התחלתי לרקוד ריקודי עם לפני עדי ובשלב מסוים עברתי את ההכשרה למדריכים במכללת וושינגטון. עם הזמן נשאבתי לפעילות עם אוכלוסיות מיוחדות והתחלתי לסייע לעדי בהתנדבות. את ההכשרה לעסוק עם רוקדים על כסאות ואוכלוסיות מיוחדות רכשתי תוך כדי התנסות ועבודה עם עדי בשטח במשך מספר שנים בהן אני מלווה אותו. כיום אני פועלת יחד עם עדי ומעבירה הדרכות וגם מסייעת בהתאמת ריקודים לרוקדים על כסאות גלגלים ולרוקדים עם צרכים מיוחדים.
עדי, איך מתנהל עניין התאמת הריקודים?
ברור כי ריקוד במתכונתו הרגילה אינו מתאים לרוקדים על כסאות גלגלים ומחייב התאמה. יש מספר צעדים קבועים לרוקדים בכיסאות גלגלים בהם אנחנו משתמשים -בצד צעדים חדשים אותם אנחנו יוצרים ומחדשים. אציין כי המערכת פועלת בצורה מאד מסודרת. יש רישום מוקדם של כל ריקוד אותו אנו רוצים להתאים וניתנת גם הסכמה של היוצר המקורי של הריקוד. אציין כי היוצרים מאד שמחים לביצוע התאמות אלה ומברכים על כל פניה כזאת. לעיתים הם פונים ביוזמתם ומציעים לנו לעשות כך. עד היום התאמנו כ-35 ריקודים וחיברתי גם 12 ריקודים רגילים. ריקוד שהותאם מצולם בוידיאו ומוצג ביוטיוב.
ציפי, כיצד הגעתם לעסוק בהדרכת אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים?
פנו אלינו מאשדוד ובקשו שנפתח חוג לרוקדים בכיסאות גלגלים וכן פנו מאקי"ם ובקשו שנפתח חוג לבעלי צרכים מיוחדים ולעיוורים. נפגשנו עם ראש אקי"ם באשדוד והסברנו לו שאין לנו ניסיון ספציפי בתחום הזה, אך אנו מוכנים לקחת על עצמנו את המשימה ונעשה כל שביכולתנו על מנת להצליח. התחלנו ולהדריך אותם צעד צעד והסתייענו במטפלות ובסייעות המלוות אותם. התאמנו ארבעה ריקודים לאוכלוסיה הזאת וכן חיברנו ריקודים חדשים ומותאמים. אציין כי העבודה איתם מרגשת מאוד וממלאת אותנו סיפוק רב.
עדי, כיצד מקבלים זאת החניכים והמשפחות?
הם מקבלים זאת בשמחה ובהתלהבות רבה והמשפחות יותר ממאוד שמחות ומברכות על הפעילות. כקוריוז, אספר כי אחת האימהות שהיא ד"ר לניאורולוגיה - לא הפסיקה להחמיא לנו על כך שלימדנו את בנה פעולות אותן היא ניסתה ללמד ולא הצליחה.
ההופעה של החוג בכרמיאל היתה מאוד מרגשת ואנשים צפו בהם עם דמעות בעיניים...
כן, ללא ספק זה מעורר התרגשות רבה. זה היה מרגש אפילו עוד יותר אילו ניתן היה להבין איזו כברת דרך ארוכה עשינו מהמקום בו היינו בקו ההתחלה ולאיזו השקעה ללא גבול נדרשנו עד הרגע בו הצלחנו להעמיד את המופע המרגש הזה מול קהל.
ברשותכם ציפי ועדי אנחנו נצרף לכתבה קישור לסרטון קצר של רוקדים בעלי צרכים מיוחדים שצולם על ידי דוד יהל בכרמיאל 2011. להלן הקישור:
קישור
והנה קטע נוסף מהרקדה על גלגלים בכרמיאל 2011 שצולם על ידי אדווין:
קישור
אילו חוגים בהדרכתך פועלים ומי מסייע ותומך באחזקתם?
- בת ים – פועל חוג גלגלים בימי ד' בין השעות 21:00 ל- 23:00. מסייעים בתפעול החוג: איריס בר דוד מנהלת במתנ"ס עופר בשיתוף "אילן" והעירייה.
- אשדוד - חוג של אקי"ם ביום ג' בין השעות 17:00 – 19:00. מוחזק על ידי אתי ויו"ר אקי"ם דני בסיוע ובאדיבות מתנ"ס ד' ובתמיכתו ועידודו של יגאל גמליאל.
- ראשל"צ – חוג של אקי"ם בימי ב' בבי"ס בלקינד בין השעות 12:30 – 14:30 . החוג מוחזק על ידי אקי"ם.
אתה גם עומד בראש הועדה לרוקדים עם מוגבלויות בארגון המרקידים – הלא כן?
כן, אני עומד בראש הועדה ופועלים לצידי מספר נוסף של חברים. כולנו יחד משתדלים לקדם את התחום עליו אנחנו מופקדים. הפעילות שלנו מאוד מסודרת וכוללת מפגשים מעת לעת המגובים בהחלטות ובפרוטוקולים. אנו עוסקים במספר נושאים מרכזיים: הפקת המופעים בפסטיבל כרמיאל, ארגון ארבעה אירועים גדולים מידי שנה, השנה פעלנו לפתיחת מסגרת הכשרה חדשה למדריכים, אנו מתכוונים לארגן השתלמות לריקודים חדשים ולכאלה שהותאמו ועוד מגוון של תחומים ונושאים.
איזה מסר הייתם רוצים להעביר לרוקדים ולמרקידים מהשורה?
חשוב לנו מאוד שיבואו גם רוקדים וגם רוקדות ויצטרפו לרוקדים על כסאות כבני זוג. נוכחותם חשובה לנו מאוד ובמיוחד לרוקדים על כסאות. הכניסה להרקדות היא חינם וההשתתפות אינה צריכה להוות מעמסה מיוחדת. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהודות לכל המרקידים אשר מזמינים אותנו להרקדות שלהם ומאפשרים לנו להשתלב בהרקדות מן המניין. כמובן שאנו מודים מראש לכל המרקידים שיעשו זאת גם בעתיד לבוא.
האם יש גופים נוספים ברמה הארצית המסייעים לכם?
יש אנשים עם לב ענק הבאים לקראתנו ומוכנים לסייע: אציין את עמי איילון יו"ר אקי"ם שהגיע להופעה שלנו באשדוד והביע נכונות ורצון להיפגש ולסייע, אזכיר את חבר הכנסת אילן גילאון מאשדוד המכהן בתפקיד יו"ר הועדה בכנסת לקידום אוכלוסיות מיוחדות והעומד לצידנו ומסייע לנו מול רשויות. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות באופן מיוחד לארגון הרוקדים על כך שהוא מטה אוזן קשבת לכל בעיה המתעוררת ונעתר לכל פניה ובקשה שלנו ככל שרק ניתן. תודה מכל הלב לכולם.
עדי, מה היית רוצה לאמר לסיכום?
העבודה עם הרוקדים בכיסאות ובעלי הצרכים המיוחדים מרגשת בצורה בלתי רגילה. אנחנו נותנים את כל כולנו באהבה אין קץ למענם. אנחנו מזמינים את כל מי שיכול להתפנות ולתת מעצמו לפנות אלינו ואנו נדאג לכוון על פי הצורך. חברים, זוהי באמת תחושה של התרוממות רוח ושל התנדבות אמיתית.
יש לי חזון ושאיפה אולי מרחיקי לכת במקצת אך בהחלט אפשריים ליישום: הייתי רוצה שבכל עיר בארץ תהיה מסגרת לרוקדים על כסאות ולבעלי צרכים מיוחדים. אין כמו ריקודי עם לקרב בין הלבבות ולהכניס רעות ואחווה בתוך החברה בה אנו חיים.
ולסיום, מי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה תהיה עוד יותר מוצלחת מקודמתה.
אמן ואמן !
כתבו: עטרה גולדרינג צור ועדי חבד
|