שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: כך ריקוד נולד

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

בשנת 1972 כשהייתי בן 17 נתקלתי בתופעה שנקראת "ריקודי עם". אז עוד רקדנו סביב מנגן אקורדיון שישב במרכז המעגל. הרוקדים היו בעיקר חברה צעירים בשנות העשרים עד שלושים.
אז קראנו להרקדה "ריקודי עם ועמים ". אני זוכר את הקרקוביאק, דבקות, ריקודים צ'רקסים, הריקוד התימני ואת הפולקות. הריקודים הישראליים הראשונים שרקדתי היו ריקוד הזוגות "בת יפתח" וריקוד המעגל "דבקה רפיח".

השנים חלפו, אופי הרוקדים השתנה וכמובן גם סגנון הריקוד. נהיינו הורים ובהמשך הפכנו סבא וסבתא, והריקודים ממשיכים וממשיכים. כך עברו להם 40 שנות ריקודים. מצאתי לנכון לשתף את חברי ל"שיגעון" ואת הדור הצעיר בחוויה העצומה שמעניקים לי הריקודים, לכן כתבתי ספר.

הספר מספר על נכדותיי הדס ומעיין שמגיעות יחד איתי לכרמיאל בימי "פסטיבל מחול כרמיאל". כשהנכדות מסתקרנות ושואלות "מה זה פסטיבל ומה זה ריקודי עם?" מתחיל סיפור בתוך סיפור .

עם קצת דמיון הפגשתי את ראשוני הרוקדים ( ברוך אגדתי, גורית קדמן, רבקה שטורמן ועוד) בכינוס קטן בתל אביב של שנות הארבעים , שם הם פוגשים להקות מחול מהעולם, וברוך אגדתי מגלה את ריקוד ההורה (הרומני דווקא).

הסיפור ממשיך לכינוסים בדליה ובצמח וכמובן ממשיך לכינוס הגדול והמשמעותי בכרמיאל, שם גם הקדשתי מספר שורות לריקודי הנכים. בסוף הסיפור הנכדות "נדלקות" ומבקשות שאלמד אותן לרקוד.

הספר מיועד לילדים בגילם, לילדים בנפשם ולכל האוהבים את הריקוד בכלל ואת ריקודי העם בפרט.
במילים פשוטות "אחלה מתנה לדור הצעיר מכל רוקד ותיק" .

להתראות במעגל,
זאב שקד.
המעוניינים לרכוש את הספר מתבקשים להתקשר לזאב בטלפון 052-350058 או במייל shaked@maltar.org.il
לחצו על התמונה לצפיה בסרטון יוטיוב על הספר