שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: סיכום שידור רדיו לזכרו של אליהו גמליאל זל

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

אליהו גמליאל היה נפיל תרבות שהלך לעולמו לפני שבוע והותיר בלכתו בור תרבותי. נלקחה מאתנו דמות מדהימה של אמן, יוצר, מלח הארץ ואוהב ארץ ישראל אמיתי.

את שנותיו הראשונות עשה אליהו גמליאל בטבריה בתלמוד תורה והמשיך בבית הספר העממי שם.

כישרונו המוסיקאלי התגלה בגיל צעיר וכבר בגיל 12 ניגן במפוחית וליווה בנגינתו את ריקודי העם שהיו ריקודים מיובאים, כמו הצרקסיה והקראקוביאק, והתקיימו בצריף הצופים בטבריה. את נעוריו עשה בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן, שם התחנך.

כעבור מספר שנים עבר לקיבוץ אלומות שם התיידד עם שמעון פרס.

בתחילת מלחמת השחרור התגייס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת כחבלן.

מאוחר יותר הצטרף לתזמורת צה"ל כנגן חליל צד והופיע איתה בכל רחבי הארץ.

החיבור החזק שלו לריקודי העם נוצר בקיבוץ רמת יוחנן שם הכיר את לאה ברגשטיין ומתתיהו שלם .

בימי שישי התקיימו בקיבוץ ערבי ריקודי עם ואליהו ליווה אותם בנגינה, בתיפוף ובריקוד.

הריקוד הראשון הרשום שלו נוצר על ידיו בשנת 1960 ואנו רוקדים אותו עד היום – "בשדות בית לחם" - למילים ולחן של נעמי שמר.

מתתיהו שלם, שגילה את כישוריו, שלח אותו לתל אביב ללמוד במדרשה למורים למוסיקה, שם חיבר את השיר והריקוד "ארץ זבת חלב ודבש".

אליהו גמליאל חיבר ריקודים רבים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות ריקודי העם בישראל. מריקודיו: אהבה עתיקה, אהבת הדסה, איילת אהבים, אם ננעלו, אליהו הנביא, דבקה בנות הכפר, דרור יקרא, טיול לילי, טרנטלה, ים ושקיעה, מי האיש, עזרני אל חי, ציון תמתי, רועה ורועה, שני שושנים ועוד. אך לא בזה הסתכמה פעילותו. הוא למד מוסיקה, רקד בלהקת ענבל והרבה להופיע בנגינה בחליל צד.

בתחום הוראת המחול השתתף בקורסים של גורית קדמן, רקד בלהקת הפועל והשתתף בחוגים רבים לריקודי עם.

אליהו גמליאל לא רק ניגן בחליל, אלא התקין גם חלילים בעצמו. הוא השאיר אחריו אוסף נכבד של חלילים מעשה ידיו.

הרומנטיקה שבמרעה עדרים בהרי הגליל הייתה קרובה מאוד לליבו והוא הרבה לשיר שירי רועים. ב"זמרשת" מצויה מחרוזת שלמה וארוכה של ריקודי רועים ששר אליהו גמליאל. אליהו גמליאל הוא בשבילי התגשמות של מהות ההתיישבות בארץ ישראל.

קיבוץ יהודי כל העולם למדינה אחת שתהיה מעין מיקסר, שיהפוך את המסורת של כל העדות היהודיות ברחבי תבל למשהו ישראלי מקורי חדש, שמקבל תיבול מכל התרבויות שהביאו איתם יהודי התבל לארץ הקטנה והיקרה שאנו חיים בה. באליהו גמליאל ראיתי את הדברים האלה מתגשמים.

בנוסף להיותו מדריך בחוגים של ריקודי עם בכל רחבי הארץ ובעיקר באזור חיפה, שם התגורר שנים רבות, הרבה אליהו גמליאל להדריך בבתי הספר למדריכי ריקודי עם.

אני אישית חוויתי את הדבר ואישיותו הצבעונית הפשוטה ויחד עם זה המאוד מקרינה, השאירה עלי רושם עצום.

אליהו גמליאל היה חלק בלתי נפרד מהנוף של כל הפסטיבלים בארץ החל בכנסים של דליה, הפסטיבלים בצמח ועד ימינו בפסטיבל כרמיאל.

בפסטיבל כרמיאל יצר אליהו גמליאל חבורת זמר מאולתרת שהפכה להיות חלק מהנוף הקבוע של הפסטיבל.

אוהבי זמר התקבצו סביבו במעגל ושרו שירי ארץ ישראל מלווים בחליל ותוף. לנגינתו של אליהו לימים הצטרפו גם יואב סידי ואופיר בנגינת אקורדיון.

אליהו גמליאל היה בהחלט אישיות שהישראליות בעבעה מכל נים בנימי גופו. הליכתו מאתנו היא אבדה גדולה לתרבות הישראלית. אנו, אוהבי הארץ והתרבות הנרקמת בארצנו, תמיד נשמור לו פינה חמה בלב.

יהי זכרו ברוך!