שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: צעדי בלטה

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

בלטה כידוע לכל מי שעבר את שנת הארבעים לחייו היא בעברית צחה אריח. היום האריחים הם בגודל 30X30 ס"מ 40X40 ס"מ 100X50 ס"מ ואף גדולים יותר. הבלטה של פעם הייתה בגודל של 20X20 ס"מ.

בימים ההם, כשהיינו בני תשחורת, הצעדים שלנו בריקודים סוערים כמו "הורה ממטרה" "ניצנים נראו בארץ" "סובבוני" ועוד ריקודים מקפיצים אחרים גמאו בקלות מרחקים אדירים כשכל צעד מרוחק מקודמו יותר מאשר האריח הגדול ביותר הקיים היום.

אולם בעוד האריחים גדלו והתפתחו כדי לעמוד בגודל הצעדים שלנו דאז, הצעדים שלנו קטנו והגיעו לגודל הבלטה הקדומה. צעדים קטנטנים שאינם חורגים מהבלטה.

כשאנו רוקדים היום את "ניצנים נראו בארץ" בצעדי הבלטה, לא פלא שהריקוד נראה כריקוד לזקנים. כמה צעירים כבר רוצים לרקוד ריקודי זקנים? צעירים רוצים להוציא את כל המרץ בריקוד. הם היו רוצים לרקוד כפי שאנו רקדנו אז. מרבית ההרקדות של היום, אפילו אלה הנחשבות צעירות, לא תתאמנה להם. נכון, ראיתי כבר רוקדים בני 60 בכושר מעולה הרוקדים באופן ובמרץ שכל בן 20 היה מתקנא בהם, אבל כמה כאלה כבר יש?

התקווה לדעתי טמונה במרקידות ומרקידים צעירים שיעזו ויכנסו לבתי הספר בגיל החטיבה והתיכון. היום יש מעטים מדי העושים זאת, מן הסתם הן בשל הקושי הכרוך בטיפוס על הקיר החלק והן משיקולי פרנסה. אני קורא למרקידות ולמרקידים הצעירים להעז ולנסות משיקולים אידיאולוגיים של שימור ריקודי העם. בסופו של דבר האידיאולוגיה שתביא לכניסת צעירים רבים לתחום תביא גם את הפרנסה.

עלו והצליחו!