שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: מחנה ריקודים - קמפ בתנועה - חוויות ורשמים אישיים- חלק 1

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

מחנה ריקודים "קמפ בתנועה" : חוויות ורשמים אישיים / ורד
יום רביעי, 12/11/14

אחר הצהריים אני נוחתת באילת. נרגשת ונלהבת לקראת מחנה הריקודים הראשון שלי. שמעתי עליו רבות מפי חברים שהשתתפו במחנות קודמים, נהנו והמליצו. מקווה שגם אני איהנה, למרות שאינני נמנית על מחנה גדי ביטון. אני חוששת שהווליום ירקיע שחקים ויעיב על ההנאה שלי, חוששת שיהיו יותר מדי ריקודים חדשים הנרקדים בהרקדות של גדי ואינם מגיעים להרקדות שלי, חוששת שלא אמצא חברים וארגיש בודדה, חוששת שמרוב ציפיות – אתאכזב...

מתמקמת במלון "המלך שלמה", מלון מצוין ברמה טובה. התארחתי בו לפני שנים רבות, אך מאז הוא שופץ ושודרג ואני קיבלתי חדר יפה ומרווח הצופה אל הבריכה. אוכלת ארוחת ערב בחדר האוכל במלון (הכל כלול, גם 3 ארוחות ביום), לובשת שחור-אדום כמתבקש בתוכנייה של הפסטיבל ויוצאת למתחם הפסטיבל במלון "ספורט". את פני מקבלים מדריכי הקמפ, לבושים באלגנטיות בצבעי אדום-שחור ומגישים כוס יין לכל הבאים בשערי הקמפ.

אני מצטרפת לרוקדים ברחבה המרכזית. עדיין לא רוקדים כאן ריקודי עם, אלא ריקודים סלוניים באווירה דרום-אמריקאית. אני מנצלת את הזמן עד תחילת ההרקדות הרשמיות כדי להתרשם ממתחם הפסטיבל. הפסטיבל מתקיים בסימן 90 שנה לקיומם של ריקודי העם בישראל, 90 שנה מאז חיבר ברוך אגדתי את ריקוד העם הישראלי הראשון – הורה אגדתי. משום כך נקראים חמשת מתחמי הקמפ על שם חמישה מוותיקי מחברי הריקודים: המתחם הראשי נקרא מתחם גורית קדמן, מתחם ריקודי הנוסטלגיה נקרא מתחם אליהו גמליאל, ויש גם מתחמים נוספים הנקראים ברוך אגדתי, רבקה שטורמן ומוטי אלפסי.

פתיחת הפסטיבל הרשמית נקבעה למעשה למחר ולכן כעת נמצאים במתחם רק אלו שהקדימו את בואם, כמוני. לדעתי אנחנו המכורים האמיתיים... אלו שרוצים לטעום הכל ולא לפספס דבר... אני מזהה פה ושם רוקדים המוכרים לי מהרקדותי, אך אינני מכירה רבים מהגודשים את המקום. יפה לראות שרבים שיתפו פעולה עם ההנחיות להגיע בלבוש שחור-אדום, דבר שמקשט את רחבת הריקודים ומסייע לאווירה.

בשעה 21:00, בדיוק לפי התכנית, מוזמנים כולם להגיע לדשא שלפני הבמה, הנקרא מתחם "ערב בא", שם סדורים כסאות סביב שולחנות ועליהם כיבוד קל. הקהל מתיישב וגדי עולה לברך. גדי מתרגש ומרגש, מדבר יפה ומחזק בי את תחושת השמחה על כך שבחרתי להגיע לקמפ. הוא מזמין את הזמר דיוויד ברוזה בליווי התזמורת האנדלוסית החדשה של אשקלון. המופע מרשים ביותר ומבחינתי כבר הצדיק את ההוצאה הכספית הכרוכה בהגעה למחנה הריקודים... מעודי לא שמעתי את התזמורת האנדלוסית והופתעתי לטובה. תזמורת מצויינת! הקהל מתלהב, שר עם הזמר, כולם מחייכים ומאושרים...

בתום המופע מתחיל מרתון ריקודי עם במתחם גורית קדמן, כשבמקביל נערכת הרקדת ריקודי נוסטלגיה ואמצע הדרך במתחם רבקה שטורמן. המדריכים מקפידים לתזמן את הריקודים כך שהסבבים הקצרים לא יהיו חופפים: מתחילים בזוגות במתחם שטורמן, במקביל רוקדים מעגלים במתחם קדמן, אחר כך מחליפים – וכך לכל אורך המרתון. ניכרת חשיבה רבה על הנאת הרוקדים: החל במשטח הפרקט המצויין שנפרש במיוחד לכבוד הקמפ על המגרשים, המשך בכיבוד ושתיה אשר מוגשים חופשי במהלך הקמפ כולו ובמיוחד במרתון, וכלה בהקפדה על רפרטואר בו ריקוד לא יחזור על עצמו באותו מתחם. אני נהנית מאוד ומצטערת כשבשעה שתיים משחררים אותנו למנוחת הלילה... לא נורא. עדיין שלושה ימים מלאים של פסטיבל לפני! איזה כיף לי!!

המשך יבוא...