שלום אורח הוספת תגובה כתבה: חלק 5 ואחרון- רשמים מקמפ הריקודים באילת
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק יום שבת, 15/11/14, סיום הקמפ + דברי סיכום
בוקר אחרון באילת. השעה תשע וחצי ואני ממש מתקשה להתעורר ולפקוח עיניים. הלכתי לישון לפני שלוש שעות בלבד, בשעה שש וחצי בבוקר, בסיומו של מרתון הריקודים המהנה. אני קמה בכל זאת, טרוטת עיניים, כי הרצון להספיק לחוות הכל גובר על החשק להמשיך לישון. אני מתארגנת בזריזות לארוחת בוקר חפוזה וקדימה למתחם ההרקדות. גם הבוקר מתקיימות הרקדנאות (סדנאות לימוד ריקודים) במתחמים השונים, ואני משתלבת בהרקדת המתקדמים במתחם גורית קדמן. מיד בתום ההרקדה יתחיל כאן אירוע הצדעה לפזמונאי דודו ברק אשר חיבר את המילים לשירים רבים אשר להם חובר ריקוד עם.
בשעה 11:30 מוזמן הקהל להתיישב סביב הרחבה הראשית. דודו ברק זוכה לנאומי תודה על השירים היפים שחיבר, המרקידה פנינה קליין מראיינת אותו בנועם ובחן ולהקות המחול מופיעות בריקודים שחוברו לצלילי שיריו. האירוע המכובד מסתיים בהרקדה המונית. אנו רוקדים את אהבת איתמר, אל אלוהי שמים, הזמנה למחול, הנסיך הלבן, לצפון באהבה ועוד ריקודים רבים ויפים שחוברו לשירי דודו ברק. העיניים שלי עדיין שורפות מחוסר שינה, אבל אני לא מפסיקה לחייך באושר... כיף לי!
באחת ושלושים מוגשת ארוחת הצהריים המשותפת במתחם הקאמפ. אין צורך לחזור למלונות לארוחה ומנוחה, כולם מסבים יחדיו על הדשא של מלון ספורט. כעת כבר מתחילים "להריח" את הסוף... כמה חבל...
בתום הארוחה פורשים העייפים למנוחה קצרה והתארגנות לפינוי החדרים. ה"מכורים" (כמוני) נשארים להרקדת הסיום שנמשכת עד 15:30.
בתום ההרקדה כולנו מגורשים מהמתחם לצורך הכנתו למופע הסיום ואנו מתארגנים לפינוי החדרים.
כשאנו חוזרים למתחם מחכה לנו צוות המרקידים למופע סיום הומוריסטי. הם מקסימים, אחד אחד! כל אחד עם הקסם האישי שלו, תרם להצלחת הקמפ מבחינתי. מי יותר, מי פחות... אני מודה לכל אחד ואחד מהם על ההשקעה, על החביבות, על הרצון שכולם ייהנו. תודה רבה לכולכם!
מספר הערות לסיום:
אני חייבת לציין לטובה את פנינה קליין. לא הכרתי אותה לפני כן, אך נשביתי בקסמה... מרקידה חייכנית, נעימה, מובילה בנועם כל הרקדה וכל ראיון. היה כיף להאזין לה.
אני מודה לנורית גרינפלד על שילוב הרקדות נוסטלגיה ואמצע הדרך בקמפ. סביר להניח שלא הייתי מגיעה לקמפ ללא קיומו של מתחם הנוסטלגיה.
אהבתי לראות את יעל טויטו רוקדת ומובילה הרקדות. חייכנית, טמפרמנטית, בחורה גזעית הרוקדת עם כל הגוף והנשמה...
נהניתי לראות את ירון אלפסי מרקיד את הילדים. הבחור עשה עבודה טובה! בזכותו גם הם נהנו מהקמפ, ואנחנו הרווחנו דור המשך.
הערכתי מאוד את ירון כרמל (אותו אני מעריכה ממילא כבר שנים רבות בשל היותו מרקיד מוכשר במיוחד), אשר הכריז בתחילת הקמפ שזהו מתחם נקי מעישון. הוא ביקש מכל המעשנים להתרחק מהרחבה לכיוון המדשאות המקיפות את המתחם. שמחתי מאוד שהוא גילה רגישות לנושא, למרות שהוא עצמו מעשן... כך זכינו לרקוד וליהנות מבלי להיחנק מעשן הסיגריות.
גם לנושא הווליום הייתה מודעות במהלך כל הקאמפ. אמנם הווליום היה גבוה, אך המרקידים ברובם (כולל גדי ביטון, לא כולל קובי מיכאלי) היו קשובים לקהל וניסו לשמור על רמה סבירה. יש לציין שהרמקולים שהונחו על הרצפה ברחבה המרכזית הכבידו על השמיעה כאשר חלפנו לידם, ממש סבל אמיתי שראוי לתקנו בשנה הבאה. לא אהבתי כלל את בקשתו המפורשת של קובי מיכאלי להגביר את הווליום – פעמיים – כאשר סיים ללמד ריקוד, בטענה שאינו שומע את המוזיקה. אני ממש סבלתי מהעוצמה המוגזמת וברחתי מהמקום.
ולסיום – אני מודה לגדי ביטון שהתגלה שוב בגדולתו: איש נעים הליכות, נואם מוצלח, רקדן מעולה, מרקיד ויוצר מוכשר וכמובן - מפיק על. גדי חשב על כל פרט, קטן כגדול, ובעזרת צוות עוזריו הפיק אירוע מרשים ומהנה ביותר. כולם יצאו מרוצים ומחייכים, שבעי רצון ומאושרים על כי קיבלו תמורה מלאה לכספם. אפילו הילדים ובני הזוג שאינם רוקדים נהנו משפע האירועים, מבתי המלון המצויינים, מהעובדה שהכל היה כלול ולא נדרשה הוצאה כספית נוספת וכמובן - מהופעותיהם של האומנים מהשורה הראשונה: דיויד ברוזה, יהודה פוליקר, מתי כספי, רמי קליינשטיין ואדיר מילר - שחתם את הקמפ במופע סטנדאפ כמיטב המסורת.
המשך יבוא... אם ירצה השם, בקמפ בשנה הבאה!
|