שלום אורח הוספת תגובה כתבה: נפש הומיה כינוי זמני    זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות כותרת: תגובה: גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות [ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ] להקליד את האותיות כאן:          עזרה   אורח     התחברות  הרשמה הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק רוקדי המטרו ברעננה מכירים היטב את הדמות העלומה, היושבת באופן קבוע מידי חמישי, בשורה הראשונה ביציע האורחים, ומשקיפה במשך שעות על מעגלי הרוקדים. השבוע זומנה לי הפתעה נוספת. תוך כדי צפייתי במותחן "מכבי תל אביב בכדורסל" לפני סבב הזוגות, הבחנתי בצופה העלום נכנס בשער האולם כשכרטיס כניסה טבין ותקילין בידו. תוך שניות מצטנף האיש במקומו הקבוע. השתוממתי. מדוע משלם הצופה כרטיס עבור צפייה? ברור קטן הבהיר לי כי האיש משלם באופן קבוע. בהפסקה, מפנה האיש את מקומו לרוקדים התשושים הממלאים את היציע, ומתרחק אל השורות הגבוהות. סקרנותי גברה. חודשים ארוכים (אולי שנים) אנו מפזזים לעיניו ואיש לא ניסה ליצור עימו קשר. "בוא נדבר איתו" ירתה זוגתי, הרקדנית המחוננת בחן רב, כשסיפרתי לה את חוויתי. טיפסנו חיש במעלה המדרגות והתיישבנו חרש לצידו. קשה לדובב את האיש. את הנאתו ממראה עיניו בהרקדה אינו יכול להסתיר. לא היה לנו ספק שהתמונות המצטיירות לנגד עיניו מובילות אותו בדיוק לאותם מקומות שהריקודים מביאים אותנו הרוקדים... במשפטים הקצרים שהחלפנו למדנו את שמו, את אהבתו לריקודים ועל מגוריו הקרובים למטרו. כששאלנו אותו למה אינו מנסה כוחו בריקודים נראה לנו שנגענו בנקודה מאד רגישה בנפשו והתשובה לה זכינו הייתה די משתמטת... האיש נשאר עלום בעינינו אבל לפחות ניסינו. אולי עם הזמן, כשנחליף מילות שלום ונענועי ראש עם האיש הוא יפשיר...