התאהבתי בריקודי- עם בחוג שבו רקדו מעגלים בלבד. זה היה לפני כעשר שנים בחוג קטן במקום מגורי. אז כבר הייתי אם לארבעה ילדים קטנים. שם, ברחבת הריקודים, התפניתי לאהבה גדולה שלי – מוזיקה. מצאתי עצמי רוקדת ללא הפסקה,לא מרגישה איך חולפות השעות. חוויתי את הניתוק מטרדות היום- יום, הייתי שייכת רק לעצמי, נמלאתי שמחה. המוזיקה ליוותה אותי כל השבוע, בעודי מחכה לאותו יום מיוחד, בו אתפנה לרקוד, לרגע שבו אצטרף למעגל הרוקדים ואחווה שוב תחושה של אושר.
והיום, כשאני מדריכה נשים ומכניסה אותן לעולם ריקודי- העם אני רואה בהן את עצמי בראשית דרכי.
יש להבין את קבוצת הנשים שמנועה מלרקוד בחברת הגברים, ולתת מקום לצורך שלהן להביע את עצמן. יש לכבד את דרכן ולאפשר להן להשתתף בחוגים לריקודי- עם, שלא יעמדו בסתירה לדתן או מצפונן.
מהמקום של סובלנות והקשבה לאחרים, גם אם הם נוהגים בצורה שלא ברורה לנו או לא מוכרת לנו, אני קוראת להבין את החשיבות של החוגים לנשים בלבד.
תגובות
יישר כוח לרחלי - על העלאת הדברים . המשיכי להרקיד ולשמח נשים בדרכך הנעימה והמכבדת ובכישרונך הרב.
אהבתי את דרך כתיבתך ומצאתי כי חלק מתיאורך ודברייך תואמים את תחושותיי שלי. גם אני גיליתי ברחבת הריקודים סוג של אושר פרטי, הממלא מאוויים של שמחה ואהבה גדולה למוסיקה ולריקוד.
אני מאוד נהנית להגיע לחוג, לפגוש בחברות ולחלוק עימן יחדיו את רגעי הכיף הקטנים שלנו.
דבר אחד אני רוצה להוסיף.....
למרות שחוגי הנשים נועדו לספק מענה למגזר הדתי,
הם משמשים גם את הנשים שאינן דתיות, אלא שרוצות לבוא ולרקוד בדיוק מאותם טעמים נשיים ללא ההשלכה של דת ואמונה.
בשבילי חוגי הנשים, הם מפגש חברתי נעים עם חברות ובנות שאותן זכיתי להכיר בזכות המכנה המשותף לכולנו.....האהבה לריקודים. :-)
ואני מעריך את כל אלה.. אשר נותנים במה ומאפשרים שוויון!!
יישר כח רחלי - כן יירבו כמוך