הריקוד והתנועה

מקורות הריקוד קדומים ושואבים את יחודם מתרבויות רבות ושונות. לריקוד אפיונים רבים: ריקודי צייד, ריקודי טקסי בגרות, ריקודי בטן ודבקות , ריקודים חסידיים, ריקודים לטיניים, ריקודי עמים וכמובן ריקודי עם ישראלים.
תנועות הריקוד נובעות מתחושות, מרצון לבטא את מה שאנו מרגישים. התנועתיות, המעגליות, הזרימה, הרי הן טבע אנושי. הרצון להתנועע לקצב מסויים, מסב לנו תחושת רגיעה והנאה. התנועה היא טבע קדום המלווה אותנו עוד ברחם אמנו, בעודנו מבצעים תנועות ריקוד מעודנות ומתערסלים בדרכנו לאוויר העולם.
לא כולנו מודעים לכוחו של הריקוד ולמעשה רובנו נחשפים לריקודי העם בבגרותנו המאוחרת. הריקוד נכנס אל חיינו בזמנים שבהם התחושות המוכלות שלנו שואפות לבוא לידי ביטוי באופן שונה, לא במילים, לא בכתיבה, לא בעבודה, לא בתחביבים אחרים, אלא באופן פיזי, בתנועה, בהרגשה נפשית של שחרור, בפתיחת הלב והנשמה, בהתחברות התנועה לצלילים, בשחרור הגוף, בשחרור הנפש לחלום את הריקוד הלכה למעשה.
אין ספק שתחביב ריקודי העם מסב לרבים מאיתנו הנאה גדולה, גופנית ונפשית. תחביב שהחשיבות הגדולה הצפונה בו הינה שהוא זול ועממי, המחבר את כולנו למשהו שהוא מיוחד לעמנו.