אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
פורום
קישורים
פליירים
צרכנות
סקרים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
צ'אט
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

כך זה התחילשמוליק קרמר 14.4.13 
את מאמרי הפעם אקדיש לתחילת המחול בארץ ישראל שלפני קום המדינה.

הסיפורים מספרים שעוד בתקופת הבילויים בסוף המאה ה-19, כשהחיים בארץ היו קשים מנשוא, היו החלוצים של אז חוזרים כל ערב עייפים מעמל היום ורעבים בגלל מחסור במזון, אך על הריקוד לא ויתרו! אמנם לא היו אז עדיין ריקודים שנוצרו בידי יוצרים מקומיים, לכן רקדו את הריקודים שהביאו אתם מהגלויות השונות מהן באו.

הם רקדו הרבה הורה שיובאה מרומניה ולימים הפכה להיות ריקוד לאומי ישראלי בגלל פשטות הצעדים, ההתלהבות הרבה והיעדר הצורך במספר שווה של בנות ובנים.

גם ריקודי זוגות בודדים הביאו החלוצים איתם מארצות מוצאם: את הקורובושקה הרוסית והקראקוביאק הפולני, את הטנסי ואלס האמריקני ואת הריקוד היוגוסלבי, את האלכסנדרובה הרוסי והמזורקה הפולנית. באותה תקופה עוד לא היו אמצעים אלקטרוניים להשמעת מוסיקה ואת השירים ניגנו באקורדיון או במפוחית, והרבה פעמים בגרונותיהם בלבד...

בצד אחר של ההתיישבות היו ריקודיהם של עולי תימן שעליהם לצערי מצאתי פחות תיעוד, אך אני יודע על השפעתם על פי עדויות של ראשוני היוצרים הישראליים.

עוד ריקוד מאותה תקופה שאין יודעים את מקורותיו היה הצ'רקסייה הארוכה.

*ברוך קאושנסקי - אגדתי נולד בבסרביה שבאימפריה הרוסית בשנת 1895. בהיותו בן 15 עלה לארץ והחל ללמוד בה אומנות. ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לבית הוריו ונלכד שם עד גמר המלחמה. את התקופה הזאת ניצל ללימוד מחול. בתום המלחמה שב לארץ ישראל והפך להיות לאחת הדמויות המשפיעות על חיי התרבות בישראל.

את ימיו הראשונים בארץ עשה בבצלאל ועבד בפרדסי פתח תקווה למחייתו. איתו עבדו רבים מיהודי תימן, מהם למד את אופי ריקודיהם ואימץ מהם אלמנטים רבים ליצירותיו מאוחר יותר . אגדתי ארגן בתל אביב מופעי מחול וכן את כל נשפי הפורים, וכאמור הפך להיות הרוח החיה בתרבות הישראלית.

בשנת 1924 יצר את הריקוד שהפך להיות ריקוד העם הישראלי הראשון שנרקד בחוגים, הלוא הוא "הורה אגדתי", למילים של זאב חבצלת ולחן של אלכסנדר בוסקוביץ.

*אלזה דובלון, מבחירות הרקדניות בגרמניה שלפני המלחמה, נאלצה לקטוע את הקרירה שלה ולעלות לארץ ישראל. היא המשיכה בירושלים ובעמק לתת מכישרונה בריקוד ובהוראת המחול.

בשנת 1937 יצרה ריקוד שהיה לריקוד עם עד ימינו – "מים מים", ללחן עממי ולמילים של עמנואל עמירן.

*גרטרוד קאופמן נולדה בגרמניה בשנת 1897 ועלתה לישראל עם בעלה ובנם הפעוט בשנת 1920 . עוד מילדותה התעסקה במחול, שירה ופולקלור. בהגיעם לארץ התיישבו לזמן קצר בחפציבה ולאחר מכן הצטרפו לגדוד העבודה בתל יוסף. בעלה, שהיה פעיל מאוד בגדוד העבודה, התמנה בשנת 1928 למזכיר מרכז השיכון בהסתדרות והמשפחה עברה להתגורר בתל אביב. גרטרוד התחילה באותה תקופה לעבוד בבן שמן כמורה להתעמלות ולמחול. במסגרת זו ארגנה בשנים 1929 - 1931 שני פסטיבלי מחול וכל שנרקד שם היו ריקודי עמים שונים אותם לימדה גרטרוד. בין היתר נרקד הריקוד "ימינה ימינה" אשר יוצרו אינו ידוע, למילים של זאב בן ישי וללחנו של ידידיה אדמון.

גרטרוד קאופמן אף ארגנה את הפסטיבלים הגדולים בדליה, אליהם נשוב בהמשך.

לאחר קום המדינה שינתה גרטרוד את שמה לגורית קדמן, לימים כלת פרס ישראל על פעילותה בתחום תרבות המחול על מפעל חיים. בשנת 1940 חיברה גרטה ריקוד – "לקוצרים הידד" - ריקוד זוגות למלים ולחן של עמנואל זמיר. באותה עת בקיבוץ עין חרוד פעלה אחת היוצרות הפוריות ביותר של המחול העממי הישראלי, הלוא היא רבקה שטורמן, שעלתה מפולין דרך גרמניה. שטורמן הייתה תלמידתה של אלזה דובלון, ממנה למדה את הכנת הטקסים לחגים השונים. השפעה רבה ספגה מיוצרת אחרת, בת תימן, שרה לוי תנאי, אשר כתבה שירים ואף הייתה מקימת להקת המחול "ענבל". שתי נשים אלה יצרו באותה עת ריקודים שעיקר ייעודם היה לטקסי החגים השונים. בשנת 1942 יצרה רבקה שטורמן את הריקוד ל"זמר איכרים", או כפי שאנו מכירים אותו לפי מילות השיר "גורן גרעינים", למילים של שרה לוי תנאי וללחן של עמנואל עמירן.

בשנת 1944 עמדנו בפתחו של כינוס דליה הראשון למחולות. אותה שנה הייתה פורייה מאוד ביצירת ריקודים לטקסים, שמאוחר יותר נרקדו במסגרת הפסטיבל .

שרה לוי תנאי יצרה את אחד הריקודים הבודדים שלה שנרקדים בחוגי ריקודי העם – "אל גינת אגוז", ריקוד בזוגות למילים מתוך שיר השירים ולחן של שרה לוי תנאי.

רבקה שטורמן יצרה במעגל את "והטיפו" למילים מן המקורות וללחנו של דוד זהבי.

פסטיבל דליה שאורגן על ידי גורית קדמן בקיבוץ דליה בשנת 1944 הביא עימו כ 350 רקדנים שהופיעו על הבמה וכ3000 צופים שבאו לצפות ולרקוד לאחר מכן לתוך הלילה. הריקודים כמעט כולם היו ריקודי עמים שונים ומספר זעום של ריקודי עם ישראליים מקוריים מתוך אותם טקסים.

"דבקה משולשת" היא ריקוד מעגל בשלושה בתים שמקורו אינו ידוע, כנראה ערבי, וגורית קדמן עשתה לו עיבוד משלה.

רבקה שטורמן יצרה את "קול דודי" כריקוד מעגל, כששרה לוי תנאי יצרה לו ריקוד שורות למילים של יצחק שנהר ולחן של שלום פוסטולצקי.

לאה ברגשטיין, יוצרת גדולה בעצמה, יצרה את "שה וגדי", ריקוד מעגל למילים ולחן של מתתיהו שלם.

וכמו כן נוסף ריקוד השרלה , הוא הריקוד החסידי, שבמועד מאוחר יותר גורית קדמן יצרה לו עיבוד משלה.

שנה מאוחר יותר, בשנת 1945, יצרה רבקה שטורמן מספר ריקודים: ריקוד מעגל לשיר "קומה אחא" למילותיו של יצחק שנהר וללחן של שלום פוסטולצקי, ריקוד זוגות "הבה נצא במחול" לשיר שמילותיו ולחנו נעלם הם כי נכתבו בידי עממי, ריקוד זוגות נוסף "אם בארזים" למילים מן המקורות וללחנו של יזהר ירון וכן ריקוד מעגל נהדר "הרמוניקה" ללחן ממקור לא ידוע ולמילים של אלקוני מנדלין.

רבקה הרבתה להתרועע עם בני כל העדות כדי להכיר את תרבותם, ובהשפעת עולי תימן שבאו לעבוד במקום הגברים של הקיבוץ שנעצרו על ידי הבריטים יצרה את "עוזי" למילים מהמקורות ולחן תימני עממי.

אנחנו מתקדמים שנה נוספת ומגיעים לשנת 1946.

ושוב רבקה שטורמן יוצרת ריקוד זוגות מקסים "אור חבצלות" למילים של שרה לוי תנאי וללחן עממי, ובעקבות מאורעות 1946 חיברה את ריקוד המעגל "אם הופלנו" למילים של יעקב אורלנד וללחן של מנשה בהרב.

"דבקה רפיח" ללחן בדואי עממי ומילים של עמנואל זמיר חוברה על ידי פרסלר משה. לפי סיפורים ששמעתי בעבר היא נוצרה באחד מבתי הכלא הבריטיים בארץ על ידי לוחמים עבריים שנעצרו בעקבות אירועי 1945/6.

שנת 1947 הייתה גם כן שנה פורה מאוד ביצירת המחול העברי.

זאב חבצלת נולד בשנת 1922 והיה מלחין, רקדן, פזמונאי, כוריאוגרף ובמאי קולנוע. מספר לא קטן מלחניו הפכו לריקודי עם והוא עצמו יצר מספר ריקודי עם שהפכו לחלק מהפולקלור שלנו .

הריקוד הראשון שיצר היה בשנת 1947 – "הר וכר" - ריקוד זוגות ללחן טטארי ומילים עבריות של יוסף אחאי.

בהשפעת היותה לוחמת בפלמח חיברה רבקה שטורמן גם ריקודים שמתארים את המלחמה. אחד מהם הזכרנו קודם ("אם הופלנו"), אך גם "דבקה גלבוע" חוברה באותה השראה ללחנו של עמנואל עמירן.

זאב חבצלת הוסיף ריקוד זוגות "באנה הבנות" למילים של ברכה נאור וללחן של אורי גבעון.

ריקוד מעגל נוסף שיצרה רבקה שטורמן במסגרת אחד הטקסים בעין חרוד היה "את אדמה" ללחן בדואי ולמילים של אריה יחיאלי, וזאב חבצלת הוסיף ריקוד זוגות "אשכולית" ללחן עממי ולמילים שלו.

עלם עול ימים באותו זמן, יונתן כרמון, הוסיף ריקוד זוגות נפלא "אורחה במדבר" או כפי שאנו מכירים אותו יותר – "ימין ושמאל" - למילים של יעקב פיכמן וללחן של דוד זהבי.

בשנת 1947 ארגנה גורית קדמן את פסטיבל המחולות השני של דליה והפעם השתתפו בו כ 500 רקדנים וכ 25000 צופים, בהחלט קהל רב יחסית לאותם ימים בהתחשב בגודל היישוב.

הפעם הריקודים היו על טהרת היצירה הישראלית ורק בהרקדות מלאו את החסר בריקודי עמים.

1948 הייתה שנה פורה לא פחות למחול העממי הישראלי.

גורית קדמן חיברה ריקוד זוגות יפהפה לשיר "עץ הרימון" למילים של יעקב אורלנד וללחן של ידידיה אדמון ואילו פיוניר חיבר ללחן ממקור לא ידוע את "צ'רקסיה כפולה".

רבקה שטורמן הוסיפה ריקוד זוגות בשלושה בתים "קול דודי לי" למילים מהמקורות וללחן של נירה חן, וגורית קדמן הוסיפה ריקוד מעגל "הבו לנו יין" למילים ולחן של מתתיהו שלם.

רבקה שטורמן הוסיפה עוד ריקוד זוגות נחמד ומשעשע "היה זה בשדה" למילים של יוסף אוקסנברג ולחן עממי.

כמו כן יצרה לאה ברגשטיין ריקוד מעגל לשיר "הן ירונן" למילותיו ולחנו של מתתיהו שלם ושרה לוי תנאי הוסיפה ריקוד מעגל מקסים ל"שיר הנודד" או כפי שאנו מכירים אותו יותר - "מי יתנני עוף" ללחן בוכרי ולמילים של דוד שמעוני.


לכתבה זו נרשמו 3 תגובותלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  

3.ורד  
 כתבה מרתקת!
 תודה רבה, שמוליק, על הכתבה המרתקת.
נהניתי לקרוא ונהניתי להקשיב לך במהלך השידור ברדיו ארגון הרוקדים.
אני נהנית מאוד להאזין לשידורים האיכותיים שלך, אבל מצטערת שלא תמיד אני מצליחה להגיע לשידור בזמן כי אתה משדר בשעה בה בד"כ אינני נמצאת בבית.
אשמח לשמוע שידורים חוזרים בסוף השבוע...
חשוב לי לציין שאני מעריכה מאוד את המאמץ בהכנת כתבה מסוג זה. תבורך!

2.(*אורי גבעוני) 
 שמוליק ידידי נהניתי לקרוא ולהתגעגע
 הייתי בין 25.000 שהגיעו לפסטיבל דליה השני ב - 1947.
לא אשכח עד היום את הקושי להגיע לקיבוץ דליה. המארגנים חישבו על פי אומדנים של - 1944 וחשבו על מקסימום כפול מבקרים - 10.000.
האירוע היה אמור להתחיל בשעה - 18.00 אולם השיירות שהשתרכו בוואדי מילק מכיוון זיכרון יעקב מדרום ומושב יוקנעם בצפון סתמו את הכביש הצר והכניסה לכביש דליה הייתה איטית ביותר. אנחנו שהגענו מקיבוץ רמת דוד נסענו בעגלה רתומה לטרקטור במקום חצי שעה שלוש שעות. האירוע התחיל באיחור של שעתיים - שעה 20.00. ישבנו על סלעים בהר שמעל הבמה שהייתה ממוקמת על רחבה בכביש המוביל לדליה מכורבלים בשמיכות מקור. היו להקות מהארץ ומחו"ל צ'רקסים וערבים והמופע הסתיים עם שחר. עזבנו את המקום בשעה - 06.00 בבוקר שלמחרת.
חזרנו עייפים אבל עם חוויות שלא נשכח.
ריקודים שמחים ובריאים
אורי גבעוני

1.עדי חבד  
 יישר כח שמוליק!
 זו בהחלט סקירה מאלפת על המחול העממי בארץ ישראל בימים של ראשית העליה הראשונה ועד להקמת המדינה. תענוג להתרפק על הנוסטלגיה ולהחשף לשורשים - ומצער לראות לאן הגענו היום כאשר בתוך שבוע אחד מחברים יותר ריקודים מאשר בכל אותן עשרות שנים. ראוי כי נחשוב למצוא דרך להנציח ולכבד את זכרם של אותם אלה שהניחו את היסודות למפעל המפואר של ריקודי העם.

הוספת תגובה לנושא זה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות